הסכמי הסחר עליהם חתומה מדינת ישראל – חלק 3

המאמר הנוכחי מתמקד בכללי המקור ותעודות התנועה הנהוגות בהסכמי הסחר שבין מדינת ישראל לאיחוד האירופאי / EFTA / תורכיה


10:06 ,24.11.2016 מאת: חיים פרי

המאמר המתפרסם היום הינו השלישי בסדרת המאמרים בנושא הסכמי הסחר, והוא עוסק בהסכמים עליהם חתומה מדינת ישראל מול 28 מדינות האיחוד האירופאי, 4 מדינות EFTA ותורכיה.

 

הסכם הסחר בין ישראל למדינות האיחוד האירופאי / EFTA / תורכיה

 

שלושת ההסכמים הנ"ל  כרוכים בכריכה אחת מאחר וכללי המקור בשלושת ההסכמים הנ"ל הינם כללי מקור זהים.

 

במאמרים הקודמים הזכרנו כי יש לעמוד בשלושה תנאים ובמצטבר על מנת ליהנות מהיתרונות אותם מעניקים הסכמי הסחר.

 

התנאי הראשון אותו ציינו הינו "מקורי או עומד בכללי המקור" מה המשמעות?

 

מקורי – משמעותו הינה כי הטובין הינם 100% תוצרת מקומית. כלומר, הופקו בשלמותם במדינת המקור. יחד עם זאת גם מוצר אשר אינו מוגדר כמקורי (איננו 100% תוצרת מקומית) אפשר כי ייהנה מההקלות המוקנות מכוח ההסכם זאת במידה וניתן יהיה להגדירו כעומד ב"כללי המקור".

 

מה הם אם כך הפרמטרים אשר צריכים להתקיים במוצר על מנת שניתן יהיה להגדירו כעומד ב"כללי המקור"?

 

כללי המקור ייגזרו מהשינוי המהותי באופיו של המוצר ומהערך המוסף המקומי. אלה ייבחנו בדרך כלל על פי ערך חומר הגלם הזר מתוך מחיר המכירה של המוצר EX WORKS ובשינוי פרט המכס של המוצר המוגמר ברמה של 4 ספרות בהשוואה לפרט המכס של חומרי הגלם שבייצורו. כל זאת על פי המפורט בנספח 2 לפרוטוקול 4 שבהסכם.

 

הנספח מפרט על בסיס פרט המכס של כל מוצר ומוצר את הדרישות הספציפיות לאותם הטובין.

 

בניגוד לכללי המקור בהסכם הסחר מול ארה"ב הרי שבהסכם הסחר בין ישראל והאיחוד האירופאי אין כלל מקור אחד אוניברסלי המותאם לכל סוגי הטובין אלא כפי שצוין יש לבחון את כללי המקור באופן פרטני לטובין הספציפיים בנספח 2 לפרוטוקול 4 להסכם.

 

קיימת אפשרות לצבירה מלאה של תשומות מקור של אחד הצדדים להסכם - תשומות אלו ייחשבו כמקור על ידי הצד האחר להסכם.

 

התנאי השני בו יש לעמוד הינו הובלה במישרין

 

על הטובין להיות מובלים במישרין ממדינת המקור למדינת היעד כלומר, שטר המטען חייב להתחיל במדינת מקור הטובין (כמובן שהכוונה היא במישרין מאותו גוש הסכם כגון האיחוד האירופי או מדינות EFTA). במידה ושטר המטען מתחיל במדינת ביניים יש לצרף לטובין מסמך החתום על ידי רשויות המכס במדינת הביניים. באמצעות מסמך זה מצהירה למעשה רשות המכס של מדינת הביניים כי הטובין בכל עת שהותם באותה המדינה לא עברו התרת מכס, לא נכנסו לשום מניפולציה מסחרית על אדמת מדינת הביניים והיו בכל עת שהותם במדינה תחת פיקוח רשויות המכס המקומי.

 

המסמך עליו יחתום המכס של מדינת  הביניים הינו Non Manipulation Certificate. במידה והטובין עברו התרת מכס במדינת הביניים ויצאו מפיקוח המכס המקומי הרי שבמקרה כזה תהיה חובה לשלם את מלוא המכס החל על המוצר.

 

התנאי השלישי בו יש לעמוד הינו צירופה של תעודת תנועהEUR 1  תקינה

 

הגורמים החותמים על תעודת תנועה EUR 1 הינם היצואן ורשויות המכס של מדינת היצוא. יש להקפיד על כך כי תאריך חותמת המכס במדינת היצוא לא יהיה קודם לתאריך חותמת היצואן ולא מאוחר לתאריך שטר המטען. שלושת החתימות הנושאות את אותו התאריך הינן תקינות לחלוטין. הסדר הלוגי לחתימות הינו: יצואן, מכס, מדינת היצוא, שטר מטען.

 

תעודת התנועהEUR 1  הינה בתוקף לארבעה חודשים מתאריך הפקתה.

 

לתעודת ה-EUR 1 ישנה חלופה. ניתן להסתפק בהצהרת מקור בנוסח מאד ברור ומוגדר אשר תופיע על חשבון הספק. בעסקה בערך של עד 6,000 אירו כל יצואן רשאי לצרף את ההצהרה. בעסקה בערך שמעל 6,000 אירו רק יצואן המוגדר כ"יצואן מוסמך" על פי אמות מידה של רשויות המכס במדינת היצוא רשאי לצרף הצהרת מקור כחלופה ל-1EUR

 

נוסח הצהרה המהווה חלופה לתעודת התנועה EUR 1:

 

The exporter of the products covered by this document (customs authorization No ...) declares that, except where otherwise clearly indicated, these products are of ... preferential origin.

(*)-בייצוא מישראל כתובת ומיקוד

 

 

אימות תעודות

 

נקודה מאד חשובה שיש להיות ערים אליה: ייתכן מצב בו הסתיים תהליך המכס, היבואן משך את הטובין ומבחינתו התהליך לכאורה הסתיים, אך לא בטוח שגם מבחינת המכס התהליך הסתיים. המכס רשאי משיקוליו שלו לשלוח את התעודה או הצהרת המקור לרשויות המכס של מדינת הייצוא על מנת שיאשרו את תקפותה של התעודה וכי הספק שהפיק אותה אכן עמד בכללי המקור. חשוב לדעת כי המכס רשאי לשלוח תעודה לאימות בתוך 3 שנים והמכס של מדינת הייצוא חייב לחזור עם תשובה חיובית בתוך 10 חודשים. במידה ובתוך 10 חודשים לא התקבלה תשובה חיובית מרשויות המכס של מדינת הייצוא רואים את  התשובה כשלילית.

 

במקרה כזה בו התעודה נפסלת בדיעבד יידרש היבואן לשלם את סכום המכס אותו לא שילם בעת השחרור בתוספת  ריבית והצמדה. הסיכון הוא גדול ויש תקדימים משפטיים למקרים בהם יבואנים נדרשו להשיב סכומים גבוהים מאד. חשוב לבדוק ככל שניתן האם הספק ממנו מבצעים את הרכישה אכן עומד בכללי המקור. כמו כן חשוב להקפיד על כך שפרטי הספק כפי שמופיעים במשבצת מספר 1 בתעודה יהיו פרטים נכונים ומלאים כולל כתובת מלאה ומדויקת. זאת על מנת שבעת הצורך יוכל המכס לאתר את אותו היצואן לצורכי אימות התעודה.

 

המאמר שנפרסם בשבוע הבא יעסוק בהסכם הצבירה הפאן אירופאי - ים תיכוני.

 

 

טיפ הזהב

 

בשנים האחרונות מקפיד המכס הקפדה יתרה על עמידה בכל המגבלות הלא מכסיות בתהליך היבוא: עמידה בדרישות חוקיות הייבוא, עמידה בכלל המקור וכדומה.

 

חשוב להקפיד על כך שתעודת התנועה תמולא בצורה קפדנית ומדויקת על מנת למנע את פסילתה. פסילת תעודה - גם מסיבה פשוטה וטכנית ביותר - תביא לדרישת תשלום של מלוא סכום המכס על מוצר למרות שלמעשה המוצר עמד בפועל בכל כללי המקור. לא ניתן לתקן תעודה בדיעבד. התעודה חייבת להיות תקינה עם הכניסה לתהליך המכס טרום שלב ההתרה.

 

 

 

 


חיים פרי הינו מומחה בנושאי יבוא, יצוא וסחר בינלאומי ומייעץ מזה כ-20 שנה לחברות כיצד לחסוך בעלויות היבוא והיצוא. זהו מאמר נוסף בסדרת מאמרים בנושא תחום היבוא שמתפרסמת באתר PORT2PORT בימי חמישי. מאמרים שהתפרסמו בסדרה זו עסקו בתנאי ה-INCOTERMS, ביטוח מטענים, שיטות תשלום שונות ועוד. פרטים נוספים ניתן למצוא באתר www.multisphera.com