הלמ"ס: 13.5% מהיבוא לישראל בשנת 2016 הגיע מסין

ארצות היבוא העיקריות היו סין, ארה"ב, גרמניה, בלגיה, איטליה, טורקיה ויפן. בשנת 2016 נרשמה ירידה גבוהה יחסית ביבוא מרוסיה ואוקראינה


11:30 ,08.05.2017 מאת: מערכת פורט2פורט

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני יבוא סחורות לפי ארץ מקור עבור שנת 2016. נתוני יבוא סחורות לפי ארץ מקור משלימים את הנתונים המתפרסמים מדי חודש על נתוני יבוא סחורות לפי ארץ קנייה. פרסום נתוני סחר לפי ארץ מקור בנוסף על נתוני סחר לפי ארץ הקנייה, מציגים  את הקשר בין הארץ שבה מיוצרת הסחורה לבין הארץ הקונה. לקשר הזה חשיבות רבה לקביעת הסכמים ומדיניות בנושא סחר חוץ (לדוגמה: ארצות עם תנאי סחר מועדפים, מכסות והגבלות אחרות ביבוא וכו'). נתוני יבוא לפי ארץ מקור מתבססים על נתוני הסחורות שעברו במכס ואינם כוללים את היבוא הביטחוני או יבוא הסחורות מהרשות הפלשתינית.

 

בשנת 2016 יבוא סחורות ללא יהלומים לישראל הסתכם ב-58.7 מיליארד דולר (עלייה של 6.3% לעומת שנת 2015). 13.5% (7.9 מיליארד דולר) מסך היבוא לפי ארץ מקור ללא יהלומים היה מסין, ירידה של כ-0.1% לעומת שנת 2015. באותה התקופה אחוז היבוא לפי ארץ מקור ללא יהלומים מארצות הברית היווה כ- 12.3% (7.2 מיליארד דולר ארה"ב), ירידה של 2.2% לעומת שנת 2015.

 

ארצות המקור העיקריות היו: סין (8 מיליארד דולר), ארצות הברית (7.9 מיליארד דולר), גרמניה (4.3 מיליארד דולר), בלגיה (3.2 מיליארד דולר), איטליה (3.2 מיליארד דולר), טורקיה (2.7 מיליארד דולר), ויפן עם 2.7 מיליארד דולר.

 

ירידה גבוהה יחסית נרשמה ביבוא לפי ארץ מקור מקפריסין (27.2%), מרוסיה (26.0%), מסרי לנקה (25.1%), מאוקראינה (23.4%), ומאתיופיה (20.0%). מנגד, עלייה גבוהה יחסית נרשמה ביבוא לפי ארץ מקור מיפן (85.1%), מאירלנד (54.1%), מצ'כיה (52.9%) מסינגפור (51.5%) מפיליפינים (36.2%), ממקסיקו (33.7%), מקוריאה הדרומית (32.6%), מליטא (30.9%), מהולנד (30.3%), מהונגריה (29.9%), מברזיל (28.2%), מבולגריה (23.9%), מנורבגיה (23.0%), מהממלכה המאוחדת (21.6%) ומפורטוגל (20.8%).

 

בשנת 2016 היבוא לפי ארצות המקור העיקריות היה מסין (7.9 מיליארד דולר), ארצות הברית (7.2 מיליארד דולר), גרמניה (4.3 מיליארד דולר), איטליה (3.2 מיליארד דולר), טורקיה (2.7 מיליארד דולר) ויפן (2.7 מיליארד דולר).

 

ירידה גבוהה יחסית נרשמה ביבוא לפי ארץ מקור מרוסיה (35.6%), מקפריסין (28.7%), מאוקראינה (23.3%), ומאתיופיה (20.0%). מנגד, עלייה גדולה יחסית נרשמה ביבוא לפי ארץ מקור מיפן (%89.1), מאירלנד (54.1%), מצ'כיה (53.0%), מסינגפור (47.7%), מפיליפינים (36.2%), ממקסיקו (33.7%), מקוריאה הדרומית (32.6%), מליטא (30.6%), מהולנד (30.3%), מהונגריה (29.8%), מברזיל (27.6%), מבולגריה (23.9%), מנורבגיה (23.0%), מהממלכה המאוחדת (22.6%) ומפורטוגל (20.8%).

 

הפרשים בין היבוא שנקנה מארץ אחת והיבוא שמיוצר באותה ארץ הלכו וגדלו עם השנים כתוצאה מההתפתחות המואצת בסחר הסחורות העולמי, בתהליך הגלובליזציה, קנייה ומכירה של סחורות בבורסות וקיומן של חברות רב לאומיות. לעיתים השיקולים הנם שיקולי מס של החברות המשפיעים על ארץ הקנייה, תמורה לעבודה ועלות הובלת הסחורות.

 

הארצות עם פער גדול במיוחד בין היבוא לפי ארץ מקור לבין היבוא לפי ארץ קנייה היו: שוויץ, הממלכה המאוחדת, הולנד, סינגפור, בלגיה, הונג קונג וירדן. מצד שני, הארצות העיקריות מהן היבוא לפי ארץ מקור היה גדול מהיבוא לפי ארץ קנייה היו: סין, רוסיה, אוקראינה, איטליה, יפן, צ'כיה וגרמניה.