ברוש נפגש עם שר האוצר על רקע משבר היורו והדולר

ישתתף היום במפגש חירום עם שר האוצר, ח"כ משה כחלון ושר הכלכלה והתעשייה, ח"כ אלי כהן, בנושא החלשת השקל וחיזוק כושר התחרות של התעשייה הישראלית


10:40 ,06.03.2017 מאת: מערכת פורט2פורט

על רקע התחזקות השקל מול המטבעות של גושי הסחר העיקריים של ישראל, נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, ישתתף היום במפגש חירום עם שר האוצר, ח"כ משה כחלון ושר הכלכלה והתעשייה, ח"כ אלי כהן, בנושא החלשת השקל וחיזוק כושר התחרות של התעשייה הישראלית, אשר מתקשה להתחרות בשווקים בעולם ואל מול יבוא מתחרה, לנוכח התחזקותו של השקל. ברוש צפוי להציף את המשמעויות הקשות הנלוות להתחזקות השקל ובראשן הפגיעה ביכולת התעשייה להתחרות בעולם.

 

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש: "אני שמח על נכונותם של שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה לטפל באופן מיידי בבעיית התחזקות השקל. בעולם מתרחשת מלחמת סחר ומלחמת מטבעות, והמשקים שיידעו לשחק בכללי המשחק החדשים הם המשקים שיצמחו מהר יותר בעשור הקרוב וכך יעלו את רמת החיים של תושביהם. ירידת שערי המט"ח אל מול השקל מהווה פגיעה אנושה בתעשייה, כזו שתפגע ישירות ברמת החיים של תושבי המדינה. הגיע הזמן לצאת מהקופסה ולהשתמש בכלים פיסקאליים על מנת ולטפל בשקל החזק. פוטנציאל חיזוק כושר התחרות בישראל הוא גדול בשל יוקר הייצור, כובד הרגולציה והיכולת לשנות במהירות יעדי ייצוא ולהניע אלפי מפעלים קטנים ובינוניים להגדיל את היקפי היצוא".

 

ברוש צפוי להציג בפגישה הצעות שעשויות לסייע הן בהפחתת עלויות הייצור בישראל, בהפחתה מיידית של אכיפת הרגולציה על התעשייה המקומית, בהשפעה על שער החליפין באמצעות כלים ממשלתיים ובהגדלת מצאי העובדים המקצועיים לתעשייה.

 

מסקירת האגף למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים עולה כי מאז סוף יוני 2016 (24.6.16) נרשמה התחזקות חדה של השקל ביחס למטבעות גושי הסחר העיקריים, אשר באה לידי ביטוי בייסוף של כ-5% בשערו של השקל ביחס לדולר ושל כ-10% מול האירו. בנוסף, גם שער החליפין הנומינלי האפקטיבי רשם התחזקות בקצב של כ-9% בתקופה הנסקרת. גם בהסתכלות בינלאומית, נמצא כי שערו של השקל התחזק מול הדולר (5%-) באופן הבולט ביותר, בעוד מטבעות מקומיים אחרים רשמו דווקא היחלשות ביחס לדולר: ליט"ש (12%), יין יפני (11%), אירו (6%) ודולר קנדי (3%).

 

כידוע, חוזקו של השקל פוגע באופן דרמטי ביצוא הישראלי, הן בטווח הקצר בשל הירידה בתמורה השקלית ליצוא, והן בטווח הארוך בשל אובדן עסקאות עתידיות והעדר יכולת להציע מחירים אטרקטיביים בשווקים הבינלאומיים. בנוסף, חוזקו של השקל מקשה על התעשייה המקומית להתחרות ביבוא נכנס.

 

מאז 2008 נבלם קטר היצוא שהוביל את צמיחת המשק ובייחוד נרשמה האטה ניכרת בקצב צמיחת היצוא התעשייתי, כאשר קצב צמיחת היצוא התעשייתי הממוצע לשנה הואט מכ- 12% בשנים 2008  - 2004 לכ-0.8% בשנים 2016 – 2009. חשוב להדגיש, כי בשנתיים האחרונות (2016 – 2015 ) נרשמה נסיגה ממשית מצטברת של כ-6% ביצוא התעשייתי.