אוריאל לין: להסתכל אחרת על השקל החזק

נשיא איגוד לשכות המסחר עו"ד אוריאל לין שלח מכתב לשרי האוצר והכלכלה, בניסיון לשכנע אותם, כדבריו, "לראות את סוגיית השקל החזק בפרספקטיבה שונה מכפי שהיא נתפסת היום".

לין כותב לשרים, שיש לבחון דרכים להפחית את העלויות המושתות על המגזר העסקי על ידי המונופולים הנמצאים בבעלות המדינה.

"אומר מיד", כתב לין, "השקל החזק אינו כולו קללה, ובמידה רבה הוא אף ברכה. השקל החזק הוא תוצאה של נתוני מאקרו חשובים, כמו יחס חוב לאומי לתוצר, תנועות הון בחשבון השוטף, נתוני הצמיחה של ישראל והערכה שיש לכלכלה שלנו בשוקי הכספים בעולם הגדול. דומני שאיש לא מתלונן על כך.

"כן, יש לשקל החזק יתרונות רבים למשק הישראלי ולציבור הרחב. אנו חוסכים הרבה בעלויות יבוא אנרגיה לישראל. חומרי גלם ומוצרי ביניים לתעשייה עולים פחות (יש לזכור כי הערך המוסף של יצוא מוצרי התעשייה הוא ברמה של 50%).

"שקל חזק מגדיל במונחי קניה את השכר של העובדים מבלי שיהיה צורך להמשיך בהעלאות שכר. הוא מוזיל את עלותם של מוצרי הייבוא הנמכרים לציבור הרחב, והוא אף יתרום להוזלת מחיר מוצרי המזון לציבור הרחב, אם לצד זה נפחית גם את המכסים הגבוהים על יבוא מוצרי המזון".

הבעיה היא, כתב לין, ש"השפעת השקל החזק על הייצוא, לא על הייצוא בכללו, אלא רק על ייצוא מוצרי התעשייה. יצוא השירותים מהווה 32% מכלל הייצוא והוא מתמודד בהצלחה עם השקל החזק, ללא תמריצים והקלות מס. הוא גם תורם מאוד לשיפור המאזן המסחרי- יצוא השירותים עולה על יבוא השירותים".

כאן עבר לין להציע לשרים יאיר לפיד ונפתלי בנט פתרונות לבעיה השקל החזק ובראשן שיפור כושר התחרות של הייצוא הישראלי, כשקודם לכל, לדבריו, צמצום העלויות המושתות על המגזר העסקי באמצעות המונופולים המוחלטים שהם בבעלות המדינה.

כדוגמאות הביא לין את תעריפי החשמל שעלה ב-32% החל מ-2011, הארנונות הכלליות, שהועלו ב-2012 על ידי הרשויות המקומיות ב"בצורה פרועה וסיטונאית, וללא פיקוח נאות של משרדי הפנים והאוצר", את נמלי הים, הפועלים, לדבריו, "ללא התייעלות, תוך שיבושים בעבודה, השהיית פריקת אוניות, עלויות נוספות ללא שמץ של תחרות, והם אף ממשיכים בתפקודם הכושל, את רכבת ישראל, ה"מהווה חלק בלתי נפרד מעלויות התובלה של הייבוא והייצוא, שכבר הודיעה על העלאת מחירי ההובלה קו המרכזי שבין חיפה ואשדוד".