עו"ד גרוסמן ירצה בציריך בפני חברי ארגון FIATA על אחריות המשלח הבינ"ל בישראל

שאלת גבולות אחריותו של המשלח הבינלאומי בישראל נגזרת מתוכן התחייבויותיו של המשלח. המסקנה העולה מפסקי הדין שדנו בשאלת אחריותו של המשלח הבינלאומי היא להגדיר היטב את מהות ההתקשרות עם הלקוח, להקפיד ולעדכן את הלקוח בהתפתחויות שונות ולהקפיד בבחירת קבלני משנה ראויים
 
עו"ד שמואל גרוסמן, המכהן כחבר הוועדה לעניינים משפטיים של ארגון המשלחים הבינלאומי FIATA, הוזמן להציג בכנס הארגון המתקיים בקרוב בציריך מאמר המנתח את עקרונות הטלת האחריות על המשלח הבינלאומי בעקבות פסקי דין רבים ומציע דרכים ופעולות שניתן לנקוט בהן לצמצום והקטנת הסיכונים.
 
המאמר הופץ במסגרת הוועידה הבינלאומית לתובלה ולוגיסטיקה port2port 2007 שהתקיימה בחודש פברואר האחרון ומופיע במלואו בהמשך.
 
לעיונכם עיקרי הדברים בנושא "אחריות המשלח הבינלאומי ודרכי הקטנת הסיכון" כפי שנכתבו על ידי עורכי הדין שמואל גרוסמן ורועי גלעד:
 
לעיתים רבות עולה השאלה מהם גבולות אחריותו של המשלח הבינלאומי? מהי החשיפה ומהם הסיכונים שהוא נוטל על עצמו בעת טיפולו בשילוחו של מטען, ביבוא או ביצוא? כיצד ניתן לצמצם ולהקטין סיכונים אלו?
 
המסקנה העולה מפסקי דין רבים הדנים בנושא היא כי אחריותו של המשלח הבינלאומי נגזרת מתוכנן של ההתחייבויות שקיבל על עצמו בכל מקרה ומקרה, ומאופן קיומן (או אי קיומן) של התחייבויות אלו על ידו.
 
משלח בינלאומי שקיבל על עצמו כלפי הלקוח אחריות בלתי מסויגת בעניין מועד הגעתו של מטען ארצה או מועד מסירתו ליעדו בחו"ל, נושא באחריות לקיום התחייבותו. לעומתו, משלח בינלאומי שקיבל על עצמו לבצע רק את פעולות ההזמנה והתיאום עם גורמי ההובלה, תוך שהוא נמנע מליטול על עצמו התחייבות עצמאית להוביל את המטען, נושא באחריות להזמנה ולתיאום בלבד, ואם ביצע את ההזמנה והתיאום לפי אמות מידה סבירות, הנהוגות במגזר השילוח הבינלאומי, לא ניתן להטיל עליו את האחריות לכשלי הגעתו של המטען ליעדו במועד המתוכנן.
 
התחייבויות המשלח הבינלאומי כאמור, יכול שתינתנה בכל דרך שהיא - בכתב, באמצעות הוצאת  שטר מטען, כתב התחייבות, הצעת מחיר וכיוצא באלה - או בע"פ. 
 
המסקנה המרכזית העולה משורת פסקי הדין היא כי יש ליתן משקל מכריע להתחייבויות החוזיות של חברת השילוח הבינלאומי כלפי לקוחותיה. אותן חברות שילוח שקיבלו על עצמן התחייבויות הדומות לאלו של מוביל בפועל, או כל התחייבות בלתי מסויגת בעניין מועד הגעתו של מטען ארצה או מועד מסירתו ליעדו בחו"ל, יישאו בתוצאות התחייבויות אלו.
 
לעומתן, חברת שילוח בינלאומי שקיבלו על עצמן לבצע רק את פעולות ההזמנה והתיאום עם גורמי ההובלה, תוך שהן נמנעות מליטול על עצמן התחייבות עצמאית להוביל את המטען, תישאנה באחריות להזמנה ולתיאום בלבד, ואם ביצעו את ההזמנה והתיאום לפי אמות מידה סבירות, הנהוגות במגזר השילוח הבינלאומי, לא ניתן יהיה להטיל עליהן את האחריות לכשלי הגעתו של המטען ליעדו במועד.
 
נראה כי יש בפסיקת בתי המשפט משום טשטוש מסוים של ההבחנה "המסורתית" בין המשלח הבינלאומי הפועל ב"כובע" של סוכן ומשמש כשלוחו של בעל המטען לצורך תיאומי ההובלה, לבין המשלח הבינלאומי הפועל כקבלן עצמאי ומקבל על עצמו התחייבויות של מוביל. לצורך בחינת אחריותו של המשלח הבינלאומי,  בתי המשפט אינם בהכרח מקטלגים את המשלח לאחת משתי הקטגוריות אלא בוחנים, בנסיבות כל מקרה ומקרה, את מהותו ותוכנו של הקשר החוזי בין המשלח לבין הלקוח ואת אופי ההתחייבויות שקיבל על עצמו המשלח כלפי לקוחו. גם משלח בינלאומי שלא הוציא שטר מטען אך התחייב כלפי לקוחו, בע"פ או בכתב (בהסכם, בהצעת מחיר, בחילופי מיילים וכיוצא באלה) למועד הגעתו של מטען ליעדו, יישא באחריות על פי ההתחייבות שנטל על עצמו.

היערכות בשני מישורים:
 
פסיקת בתי המשפט מחייבת את חברות השילוח הבינלאומי להיערך בשני מישורים עיקריים:
 
א. מול הלקוחות - משלח בינלאומי, שאינו מוציא שטר מטען, חייב להגדיר את מהות ההתקשרות עם הלקוח  ואת היקף אחריותו, תוך קביעה ברורה של ההסתייגויות לאחריות. במסגרת זו יש לקבוע, בין היתר, כי ביצוע ההובלה בפועל, לרבות, הטענת המטען, הוא בידי חברת הספנות/התעופה וחברת השילוח אינה אחראית לפעילותן או לשינויים התלויים בהם ובגורמים לוגיסטיים נוספים, כולל שינויים במועדי ההטענה, הפלגה/טיסה, מסלול ההובלה או מועד ההגעה. המועדים הנמסרים הם מועדים מוערכים המתבססים על הנתונים והמידע שנתקבל מחברת הספנות/תעופה וייתכן ויחולו בהם שינויים שאינם תלויים בחברת השילוח הבינלאומי.
משלח בינלאומי, המוציא שטר מטען, מתחייב להוביל את המטען ולמוסרו כשהוא במצב שלם ותקין. עם זאת, בפסק דין שניתן בעניין טרנסכלל בבית הדין לחוזים אחידים נקבע כי מן הראוי להחיל על המשלח הבינלאומי את תנאי האמנות הבינלאומיות החלות על המוביל הימי והאווירי, אם הוחלו תנאים אלו בשטר המטען שהוציא המשלח הבינלאומי. במסגרת זו ייהנה המשלח הבינלאומי מן ההגנות והפטורים המוקנים על פי האמנות למובילים בפועל על פי שטרי המטען שהם מוציאים: מגבלת אחריות, תקופת התיישנות מקוצרת, חובת מתן הודעה במועד על קרות הנזק וכו'.
 
אחת הטענות הנפוצות כנגד המשלח הבינלאומי בקרות נזק למטען, מתייחסת לאי הסדרתו של ביטוח ראוי להובלת המטען. בכמה תביעות כנגד משלחים הטענה העיקרית שהועלתה נגדם היתה כי התרשלו באי הסדרת ביטוח למטען. סלע המחלוקת היה האם קיבל על עצמו המשלח הבינלאומי כלפי הלקוח את הסדרתו של ביטוח המטען. על מנת לחסוך התדיינות מיותרת זו, על המשלח לדאוג לכך שיובהר ללקוח, בכתב, מיהו המטפל בביטוח המטען, האם מוטלת מטלה זו על המשלח הבינלאומי או על הלקוח. אם מחליט הלקוח, מכל סיבה שהיא, שלא לבטח את המטען, זו החלטתו הלגיטימית אך יש לוודא ולתעד החלטה זו אצל המשלח. אין צורך לומר כי הסדרת ביטוח המטען עבור הלקוח איננה תחליף להסדרת ביטוח אחריות מקצועית של המשלח הבינלאומי.
 
במספר פסקי דין, הטענה העיקרית שנטענה כנגד המשלח הבינלאומי התייחסה לתקשורת לקויה בינו לבין הלקוח: הימנעות מדיווחים עדכניים ללקוח על תקלה או עיכוב צפוי בהגעת המטען, על נזק שאירע למטען במהלך ההובלה, על שינוי בלתי צפוי בלוחות הזמנים או בנתיב ההובלה וכיוצא באלה. נטען כי אילו דיווח המשלח ללקוח, בזמן אמיתי, על השינוי או התקלה שקרו, היו ניתנות לו הוראות מן הלקוח שהיה בהן כדי להקטין את הנזק, כגון, שילוח המטען בהובלה אווירית במקום בהובלה ימית. ניתן למנוע טענות מן הסוג הזה באמצעות הקפדה על דיווחים מיידיים ללקוח בכל אירוע חריג הקשור בשילוח המטען, מיד כשנודע על כך למשלח הבינלאומי. באמצעות דיווחים אלו יתאפשר למשלח הבינלאומי לקיים התייעצות עם הלקוח מהם הצעדים שיש לנקוט בהם לאור האירוע החריג ולקבל הוראות מן הלקוח.
 
ב. מול קבלני המשנה - יש להקפיד על בחירת קבלני משנה (מובילים בפועל, גורמי אחסנה וכו') ראויים. רצוי, אם ניתן, לקבל את אישורו של הלקוח לקבלן המשנה על מנת למנוע טענות  מצד הלקוח על העסקת קבלני משנה בלתי ראויים. כמו כן, עדיף לערוך הסדר שיפוי כתוב עם קבלני המשנה למקרה של תביעת נזק שנגרם במסגרת פעילות קבלן המשנה.

File 1