מכה ליבואני מזון כשר

ביום 22.7.13, ניתן בבית משפט השלום בראשון לציון פסק דין שקבע, לראשונה, כי עלויותיהם ושכרם של שוחטים ומשגיחי כשרות הנשלחים על חשבון היבואן למשחטות בחו"ל, חייבות להיכלל בערך הטובין לצרכי מכס, למרות ששולמו לצד ג' ולא למוכר, ואישר את גירעון המכס שהוצא ליבואניות בגין עלויות אלה [ת"א (ראשל"צ) 3596-08 נטו מלינדה סחר בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל (אגף מס הכנסה) פסק דינו של כב' השופט יחזקאל קינר].

לא חלפו אלא שבועות ספורים, וביום 9.9.13 ניתן פסק דין נוסף, ע"י השופטת רחל עורקבי בבית משפט השלום בתל אביב, אשר קבע קביעות דומות מאוד והגיע לתוצאה זהה.

גם בפרשה שנדונה בבית משפט השלום בתל אביב עתרו 4 יבואניות של בשר כבש כשר לישראל, כי בית המשפט יקבע כי אין לכלול את העלויות ששולמו ע"י היבואנים לשוחטים ומשגיחי הכשרות, עובדי הרבנות הראשית בישראל, שנשלחו למפעל היצרן בצ'ילה לשחיטה והשגחה, בערך בשר הכבש הכשר שיובא על ידן ויבטל את הגירעונות שהוציא להם המכס בגין אי כלילת עלויות אלה בערך הטובין לצרכי מכס בעת היבוא.

בית המשפט קבע כי בענייננו, הואיל ולא ניתן, על פי דין, לייבא לישראל בשר כבש שאינו כשר, הכשרת הבשר היא פעולה הנחוצה לשם יבוא הטובין, שאחרת לא ניתן לייבאם כלל והפעולות של הכשרת הבשר הינן חלק מהותי ואינטגרלי מייצור הטובין המיובאים (הבשר), שכן בלא שחיטה (המתת הבהמה) אין בשר. לפיכך, קבע בית המשפט כי לא ניתן להפריד בין יבוא הבשר כעסקה אחת שעבורה משולמת תמורה ליצרן, לבין הכשרתו של הבשר, שהחלק המרכזי בה היא שחיטת הבהמה על פי דיני הכשרות.

עם זאת, דחה בית המשפט את טענת המכס כי עלויות הכשרת הבשר ניתנות להוספה לערך העסקה על פי סעיף 133(2)(ד) לפקודת המכס הדן ברשימה סגורה של פעולות שמבצע היבואן לשם התאמת המוצר המיובא לצרכיו ושיש להוסיף את עלותן לערך הטובין לצרכי מכס. קביעה זו לא השפיעה על תוצאת ההליך, לנוכח קביעתו הקודמת של בית המשפט.

בית המשפט גם דחה את טענת היבואנית לביטול הגירעונות מכוח הוראות סעיף 3 לחוק מיסים עקיפים וקבע כי גם אם סברו התובעות כי עלויות ההשגחה והכשרות בחו"ל אינן חייבות במכס, היה עליהן לדווח למכס על קיומן. משלא עשו כן, לא התקיים יסוד תום הלב הנדרש בסעיף 3 הנ"ל.

לנוכח התנהלותם הקולגיאלית של הצדדים, חייב בית המשפט את התובעות בהוצאות נמוכות באופן יחסי, 10,000 ₪, לטובת המכס.

לסיום, יש להעיר שתי הערות:

האחת – אף כי מדובר בפסק דין שני תוך זמן קצר הקובע כי עלויות הכשרות ששולמו בחו"ל ע"י היבואן לצד ג' שאינו היצרן נכללות במחיר הטובין לצרכי מכס, יש לזכור כי מדובר בפסקי דין של ערכאה שיפוטית נמוכה, שאינה מחייבת בתי משפט אחרים.

השנייה – יש לשים לב כי בשני פסקי הדין הטובין המיובאים היו אותם טובין: בשר כבש כשר. על פי הדין, לא ניתן לייבא לישראל בשר כבש שאינו כשר ומטעם זה, השחיטה כל פי דיני הכשרות מהווה בבירור חלק אינטגראלי מתהליך הייצור. אין להסיק מכך, בהכרח, כי עלויות כשרות שישולמו בחו"ל ע"י היבואן לצד ג' שאינו היצרן, ייחשבו כחלק מערך הטובין לצרכי מכס, גם לגבי מוצרי מזון אחרים, שאין מניעה חוקית לייבאם לישראל ללא הכשר.