מי בדיוק נהנה מהפחתת המכסים?

ההצהרה האחרונה של משרד האוצר ורשות המסים, לבדוק מחדש את שיעורי הפחתת המכס על שורה של מוצרי ייבוא במטרה להוזיל את מחיר המוצרים ולאפשר לתושבי ישראל לרכוש מוצרים מחו"ל בזול יותר, לא מגיעה לכיסו של הצרכן.

הפחתת המכסים נתפסת כבשורה משמחת. הציפייה הטבעית היא שמחיר המוצר לציבור יירד בתוך זמן קצר, בשיעור דומה להפחתת המכס. אלא שלא תמיד זה קורה בפועל. לפעמים הירידה במחיר היא חלקית ולא עונה על הציפיות ולפעמים אין כלל הפחתה במחיר.

הוזלת המחיר לא נעלמה, אלא פשוט שינתה כיס. במקום שהצרכן הסופי ייהנה ממנה, נהנים ממנה בעיקר יבואנים, המייבאים לישראל מוצרים ומותגים שאותם מוכרים לרוב בשיעורי רווח לא סבירים. היבואנים רוכשים את המוצר בזול יותר, אך הם אינם ממהרים להפחית את המחיר שבו הם מוכרים את המוצר.

לדוגמה, הפחתת המכסים במסגרת הסכם סחר חופשי בין ישראל לבין מדינות האיחוד האירופאי. מספיק בהרבה מקרים שיבואן אחד מתוך קבוצה יחליט להוזיל את מוצריו, כדי לגרור אחריו את שאר היבואנים לתחרות של הוזלת מחירים. אך אם מוצר מסוים מיובא על ידי יבואן בלעדי, שאינו מתמודד עם תחרות מצד יבואנים אחרים, התמריץ לגלגל את הפחתת המחיר הלאה פוחת.

ומה קורה כאשר הפחתת המכסים היא כללית ומתייחסת ליבוא מכל העולם? במקרה כזה, יש סיכוי גדול יותר לכניסת יבואנים נוספים לתחום, מה שעשוי להגביר את התחרות ולהביא להוזלה משמעותית במחיר המוצר. אולם צריך לתת את הדעת גם לשאלה איך מופץ המוצר. במקרה שבו, על הפצת המוצר אחראית רשת שיווק מרכזית, החולשת על עיקר השוק, גם אם המוצר מיובא על ידי יבואנים שונים, אנו שוב עומדים בפני אפשרות שאותה רשת תחליט להותיר בכיסה את הוזלת המחיר, מבלי להוזיל את המחיר לצרכן באותה מידה.

אם כן, לא ניתן להסתפק בהפחתת מכסים לכשעצמה ולקוות שהיא תגיע לציבור, אלא יהיה יעיל יותר אם הממשלה תבחן מבעוד מועד את השווקים הרלוונטים להפחתת המכס, הן במישור של כמות ההיצע של המוצר והן במישור של ההפצה שלו בארץ, ותנקוט בצעדים מתאימים. במידה וצפוי כשל שוק אפשרי בשל היעדר תחרות מספקת באחד התחומים, כדאי לתכנן דרכים אפשריות להתגבר עליו; למשל, בדרך של התנית הפחתת המכס בהתחייבות היבואנים, או רשתות ההפצה, להוזלת המוצר בהתאם לשיעור הפחתת המכס.