מה לעשות כשמוסרים לך תביעה נגד נתבע מחו"ל?

*מאת  עו"ד רועי גלעד

קשה למצוא משלח בינלאומי, עמיל מכס או סוכן אנייה שלא קיבל במשרדו תביעה משפטית (בדרך כלל תביעת שיבוב של חברת ביטוח) שהוגשה נגד גורמי שילוח או הובלה מחו"ל שנמצאים איתו בקשר עסקי, ושאל את עצמו מה לעשות עם התביעה.

בסקירה זו נתייחס להיבט המשפטי הנוגע למסירת כתבי בי- דין לנתבעים זרים באמצעות מורשים בארץ. לא נתייחס לשיקולים מסחריים שיכולים להשפיע על ההחלטה שתתקבל בסופו של דבר.

לא אחת תביעות נגד נתבעים זרים נמסרות לגורמים בארץ בניסיון לעשות "קיצור דרך" בכל הקשור להמצאת התביעה לידי הנתבע הזר. הגשת תביעה נגד נתבע זר בבית משפט בישראל אינו דבר שמובן מאליו שכן הנתבע הזר אינו נתון לסמכות השיפוט הטריטוריאלית של בתי המשפט בישראל. כדי לקבל אישור מבית המשפט להמציא את התביעה לנתבע זר, על התובע להגיש בקשה להיתר המצאה של כתב התביעה מחוץ לתחום הטריטוריאלי בליווי תצהיר ולשכנע את בית המשפט כי בנסיבות המקרה התקיימו התנאים המתירים על פי הדין את המצאת התביעה לחו"ל. אם בית המשפט מאשר, על התובע לתרגם את התביעה והנספחים (בדרך כלל לאנגלית), להמציא את התביעה לנתבע הזר בחו"ל ולדאוג לקבלת אישור מסירה.

על כל זאת יוכל לוותר התובע אם ימסור את התביעה ל"מורשה" של אותו נתבע זר בארץ שמורשה לקבל את התביעה בשמו, שאז המסירה ל"מורשה" כמוה כמסירה לנתבע הזר. השאלה היא האם התובע רשאי לעשות כן? התשובה היא- תלוי בנסיבות המקרה.

הבסיס המשפטי למסירת תביעה לנתבע זר באמצעות מורשה קבוע בתקנה 482(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנה"), הקובעת:

"היתה התובענה בעניין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באזור השיפוט של בית המשפט המוציא כתב בי- דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת העסק או העבודה באותו איזור שיפוט."

בע"א (מחוזי י-ם) 1295/00 קופת חולים כללית נ' R.J. Reynolds Tobacco Co. (פרשת ריינולדס), נקבע כי קיום כל יסודותיה של התקנה טעון הוכחה ועל בית המשפט להשתכנע כי כל מרכיבי התקנה נתקיימו במלואם וכי נטל הוכחת היסודות הוא על התובע המבקש למסור את התביעה למורשה.

ברע"א 39/89 General Electric Corp. נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (פרשת מגדל), קבע בית המשפט העליון כי אין לפרש את הדיבור "מורשה" כאמור בתקנה במשמעות הטכנית של המילה "שלוח" אלא המבחן הקובע הוא מבחן מידת אינטנסיביות הקשר שבין מי שנטען שהוא מורשה לבין הנתבע הזר.

המבחן הוא מהותי- האם מידת האינטנסיביות של הקשר בין הנתבע לבין המורשה מאפשרת לראות במורשה משום ידו הארוכה של הנתבע, אשר נוכחותו שלו, עצמו, בארץ משמשת כנוכחות קונסטרוקטיבית של הנתבע לצורך המצאה פנים טריטוריאלית.

בת.א. 1587/91 (מחוזי ת"א) Federal Express Europe Inc. נ' ברינקס (ישראל) בע"מ (שאושר על ידי בית המשפט העליון במסגרת רע"א 6579/93), דחה בית המשפט בקשה להכיר בפליינג קרגו כמורשה של פדקס לצורך מסירת כתבי בי- דין. בית המשפט הפעיל את מבחן מידת האינטנסיביות של הקשר בין המורשה לבין הנתבע הזר, וקבע:

"המבחן הוא מהותי לאמור עד כמה יכול ה"מורשה" לקבל החלטות עיסקיות בשם הנתבע, לקשור הסכמים בשמו וכדו'. כלומר, הקריטריון הוא של שיתוף פעולה עיסקי, הדוק ואינטראקטיבי בין הצדדים ולא עצם קיומה של תקשורת חד צדדית או דו צדדית ביניהם."

עוד נקבע: "כך גם לגבי סממנים חיצוניים כלליים כמו שימושה של פליינג קרגו בלוגו דומה במיוחד של פדרל בצבעיו ובצורתו אט בהצגתה של פליינג קרגו בשלטי פרסומת, מדבקות או נייר מכתבים, כנציגתה הבלעדית של פדרל בארץ, יש אולי משום יצירת מצגים כלפי חוץ, אך טעם לפגם אפשרי זה, לכשעצמו, אין בכוחו כדי ללמוד על שיתוף פעולה עיסקי ברמה של קבלת החלטות, התקשרויות חוזיות וכו'."

וגם: "מצג חיצוני או אף קשרי מידע שוטפים והדוקים הנובעים מאופיים ומטיבם של שירותי המשלוחים הניתנים אין בכוחם להפוך את הצד השני לעיסקי הנתבע לכדי אורגן או זרועו הארוכה של הנתבע, העוסק ב"הנהלת עסק" מטעמו של הנתבע."

בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי אמנם קיים קשר הדוק ואינטנסיבי בין פליינג קרגו לבין פדקס ואולם, זהו קשר תפעולי ולא קשר במובן המהותי הרחב של ניהול עיסקי הנתבע הזר בידי ה"מורשה", במובנה של התקנה.

מאידך, בת.א. 3755/03 (שלום ראשל"צ) פלסקוב לוגיסטיקה בע"מ נ' Ragdoll Productions (UK) Ltd. ובת.א 556/98 (שלום ת"א) Fila Far East Limited ואח' נ' Pan International דנו בתי המשפט בשאלה האם ניתן לראות בעמילי מכס כמורשים של לקוחותיהם (יבואנים/יצואנים מהשטחים), שנתבעים בקשר למטענים שעמילי המכס טיפלו בהם, לצורך מסירת התביעה לידי עמילי המכס. בהקשר זה, נקבע על ידי בתי המשפט כי ניתן לראות בעמיל מכס מורשה של הנתבע מאחר ועמיל מכס טיפל בשם הנתבע הזר בשחרור המטען והוא מצוי בקשר הדוק עם הנתבע שמינה אותו לטפל בשחרור הסחורה. תפקידו של עמיל המכס לשחרר את המטען של לקוחו מרשויות המכס לידי הלקוח ומטבע הדברים, עמיל המכס ימסור ללקוח מטעמו הוא פועל כל הודעה שיקבל בקשר למטען וכך גם תביעה שהוגשה בקשר למטען.

בפרשת ריינולדס דחה בית המשפט בקשה להכיר במסירה לדובק כמסירה לידי חברת הטבק Reynolds tobacco וקבע כי כל שהוכח הוא כי חברת דובק מייבאת ומשווקת סחורת החברה הזרה בישראל אך לא הוכח כי משרדי דובק הנם משרדי החברה הזרה.

בע.ב. (ת"א) 911925/99 Spectra Physics Lasers Inc. נ' ישראמקס בע"מ, קבע בית הדין האזורי לעבודה כי גם כאשר "מורשה" מביא לידיעת הנתבע הזר את דבר ההליך העומד נגדו, אין בכך משום תשתית להוכחת קיומו של קשר אינטנסיבי עסקי הדוק, כנדרש בתקנה.

בת.א. (מחוזי ת"א) 1147/00Metcalf & Eddy International, Inc נ' תכנון המים לישראל בע"מ נקבע כי הקשר העסקי בין הנתבע הזר לבין המורשה צריך שיתקיים אותה שעה שבה התובע מוסר את התביעה למורשה: " בהתאם לתקנה על פלוני המקבל כתב בי-דין עבור אלמוני להיות מורשה מטעמו "אותה שעה", דהיינו בעת ההמצאה".

לדעתנו, כאשר משלח בינלאומי, עמיל מכס או סוכן אנייה מקבלים תביעה עבור נתבע זר עליו לעשות אחד מהשניים, כמובן, תלוי בנסיבות של כל מקרה ומקרה: או להחזיר את התביעה לבית המשפט בצירוף הודעה לפיה הגורם שקיבל את התביעה אינו מורשה של הנתבע הזר ואינו רשאי לקבל בשמו כתבי בי- דין או למסור את התביעה לידי הנתבע הזר ולהבהיר לו כי עליו להגיש כתב הגנה תוך פרק הזמן שנקבע לכך בהזמנה לדין ואי הגשת הגנה תזכה את התובע בקבלת פסק דין בהיעדר הגנה.

אם התביעה לא תוחזר לבית המשפט ולא תימסר לידי הנתבע הזר אזי, במקרה של מתן פסק דין בהיעדר הגנה, לנתבע הזר תעמוד טענה נגד הגורם הישראלי לפיה, אם היה מחזיר את התביעה לבית המשפט לא היה ניתן לקבל נגדו פסק דין (או לכל הפחות היה מתקיים דיון בשאלת מסירת התביעה למורשה) ולחלופין, אם היו מודיעים לו על התביעה הוא היה מתגונן מפניה וגם אז לא היה ניתן לקבל נגדו פסק הדין.

לדעתנו, המדיניות המשפטית הראויה היא כי הנתבעים הזרים יוכלו להציג את עמדתם, להתגונן ולטעון כנגד תביעה שהוגשה נגדם בבית המשפט ולכן המדיניות המשפטית הרצויה היא כי לאור חריגותו של ההליך השיפוטי בהיעדר הגנה, תידרש הוכחה ברורה וודאית בדבר מסירת התביעה לנתבע הזר באמצעות המורשה וכל ספק העולה באשר לעצם ביצוע המסירה או חוקיותה, מן הראוי שיפעל כנגד התובע ולטובת הנתבע הזר.

* עו"ד רועי גלעד ממשרד גרוסמן ושות' עוסק, בין היתר, בתחומי סחר בינלאומי, ביטוח ימי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי.