חשיבות ההקפדה על תקינות תעודת המקור

פסק דין חשוב שניתן לפני מספר ימים בערעור שהגיע לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד,  מנסה ״לעשות סדר״ בנושא עריכתה, הגשתה וקבילותה של תעודת המקור.

כידוע, הסכם הסחר החופשי שנחתם בין ישראל לארה״ב בשנת 1985 קובע פטור מתשלומי מכס בסחר בין שתי המדינות, בהתייחס למוצרים שמקורם באחת משתי המדינות, בכפוף למילוי הוראות ותנאים הקבועים בנספח להסכם הסחר. אחד התנאים הוא שהטובין נשוא הפטור המבוקש, יתועדו בתעודה המאשרת את התקיימות כל דרישות ההסכם לעניין כללי מקור הטובין, היא ״תעודת המקור״.

באותו עניין, יובאו המוצרים על ידי חב׳ גאמידה בשנים 2007-2008, ובעת יבואם הגישה היבואנית לבית המכס את רשימוני היבוא אליהם צורפו תעודת מקור המעידות על מקור מהמוצרים בארה״ב, זאת, לשם קבלת הפטור מתשלום המכס על פי הסכם הסחר, כאמור.

כעיקרון, המכס מקבל את הצהרות היבואנים כנכונות ומבצע הליכי אימות לתעודות המקור רק בחלק קטן מן המקרים. אימות כזה נדרש באותו יבוא של חברת גאמידה. המכס פנה ליצואן וזה לא השיב לפנייתו. משכך, ביטל המכס את הפטור על פי הסכם הסחר, וחייב את היבואנית בחיובי המכס בגין יבוא המוצרים.

עקב כך, החל דין ודברים עם נציגי המכס, ובמסגרתו, המציא היצואן למכס מסמכים שונים המעידים על מקור המוצרים וכן תעודות מקור רטרואקטיביות המעידות כי מרבית המוצרים עמדו בדרישות כללי המקור. כשנשאל היצואן לגבי תעודות המקור הראשוניות, השיב כי תעודות המקור שהומצאו במועד שחרור המוצרים מהמכס לא נחתמו על ידו אלא על ידי חברת השילוח הבינלאומי שביצעה את שילוח המוצרים מארה״ב לישראל, וכי הדבר נעשה ללא ידיעתו, ללא הרשאתו וללא הסכמתו, וכי חלק מהמוצרים הכלולים בתעודות המקוריות שנחתמו על יד חברת השילוח, אינם זכאים להעדפת מכס היות ואינם עומדים בכללי המקור. משעמד המכס על דעתו שלא לבטל את חיוב המכס בנסיבות העניין, ניסה היצואן ״לרפא״ את אי התקינות, באמצעות הודעה למכס כי ״החליט  לתת למשלח הבינלאומי הרשאה  בדיעבד לחתום בשמו על תעודות המקור״.

המכס עמד בסירובו לבטל את חיוב המכס והיבואנית הגישה את תביעתה כנגד המכס לבית משפט השלום, ומשנדחתה התביעה, הוגש הערעור לבית המשפט המחוזי.

טענתה העיקרית של היבואנית הייתה כי האישור בדיעבד שנתן היצואן לחברת השילוח לחתום בשמו על תעודות המקור, יש לראותו כאישור מלכתחילה, ולכן יש לראות בתעודות המקור שהוגשו בזמנו, בעת שחרור המוצרים, כתעודות שנחתמו כדין, ובזמן אמת. היות ומרבית המוצרים עמדו בכללי המקור, יש לקיים את הפטור בהתייחס למוצרים אלו, על אף היעדר ההרשאה לחתום על תעודות המקור, בעת שנחתמו, ועל אף כמה פגמים נוספים שנמצאו בתעודות המקור, פגמים שלדעת היבואנית הם  פגמים טכניים הניתנים לתיקון ואינם מצדיקים את פסילת תעודות המקור.

בית המשפט המחוזי דחה את ערעור היבואנית ובפסק דינו מתווה כמה כללים לעניין עריכתן,  הגשתן וקבילותן של תעודות המקור.

ראשית, בית המשפט קובע כי נקודת המוצא היא כי קיימת חבות בתשלום מס על יבוא מוצרים ולכן, יבואן המבקש פטור, מלא או חלקי, מתשלום מכס, עליו הנטל לבסס את הפטור הנטען. לענייננו, על היבואנית מוטל הנטל להוכיח כי התקיימו התנאים שנקבעו בהסכם הסחר לשם מתן הפטור, לרבות, המצאת תעודת מקור התואמת לדרישות הסכם הסחר הן מבחינת אופן העריכה, והן מבחינת מועד ההגשה לרשויות המכס, לאמור, לא יאוחר משעת התרת רשימון היבוא.

מהסכם הסחר עולה עוד כי על מי שחותם על תעודת המקור להיות משוכנע ומסוגל להצהיר כי ברשותו מידע מלא ומפורט לגבי המוצרים הכלולים בתעודת המקור, ולפרט את מקור המידע. 

באותו עניין, התברר כי חברת השילוח הבינלאומי שחתמה על תעודות המקור, לא היתה רשאית ולא היתה מוסמכת לכך, בזמן אמת. ממילא, תעודות המקור לא היו תקינות בעת הגשתן. יתר על כן, על פי הודעת היצואן, לא רק שחברת השילוח לא הייתה מורשית לחתום על תעודות המקור אלא שחלק מהמוצרים כלל לא עמדו בכללי המקור, ולא היו זכאים לפטור ממכס. במילים אחרות, לא רק שהחותם לא הוסמך לחתום על תעודות המקור, אלא שהמידע שניתן בחלק מתעודות המקור היה שגוי, ונתבקש פטור שלא הייתה זכאות לקבלו.

בית המשפט קובע כי חוק השליחות מאפשר אמנם, בתנאים מסוימים, לאשרר בדיעבד את פעולות השילוח, אך אין בכך כדי לשנות את הוראות צו המכס וכללי הסכם הסחר. הגשה במועד הקובע של תעודה לא קבילה, על ידי מי שאינו מוסמך להגישה, וכשהתעודה המקורית כוללת נתונים שאינם נתוני אמת - לא תתאפשר הכשרתה בדיעבד.  

אמינותה של תעודת המקור, בעת הגשתה, היא בעלת משקל גם לאור העובדה כי מרבית הסחורה המיובאת לישראל, משוחררת ללא בדיקה, תוך הסתמכות על אמינות תעודת המקור. מצב דברים זה מחייב להקפיד הקפדה יתרה על תקפות תעודות המקור ועל אמינותן בעת הצגתן, קרי, בעת שחרור הטובין.

״מתן אפשרות לתיקון רטרואקטיבי של תעודת מקור, פוגע באמינות התעודה וביכולת של שלטונות המכס להסתמך על התעודות כמבטיחות את עמידת הסחורה בכללי המקור שנקבעו בהסכם הסחר״.

כידוע, משנת 2018 הוחלפה תעודת המקור על פי הסכם הסחר עם ארה״ב, בהצהרת היצואן על חשבון הספק, לפיה הטובין עומדים בכללי המקור, אך פסק הדין שניתן כעת עדיין רלבנטי לבדיקות אימות שרשאי המכס לערוך בהתייחס לתעודות מקור שהוגשו לפני שנת 2018.

נחמה פורתא ליבואנית. בית המשפט השאיר על כנו את ביטול קנס הפיגורים שהמכס חייב בו את היבואנית.

נקבע לעניין זה כי הנסיבות הכוללות אכן מצדיקות את ביטול הקנס (והסתפקות בחיובי ריבית והצמדה), לאור העובדה כי מרבית המוצרים היו אכן זכאים לפטור, שניתן היה לקבלו אילו נוהל הליך היבוא כראוי, כי הפגם בתעודות המקור נפל בעטיה של חברת השילוח הבינלאומית ולא בעטיה של היבואנית, שלא נטען לגביה כי פעלה בזדון או בחוסר תום לב, וכי המכס נקט בהליך האימות מספר שנים לאחר מועד היבוא, לאחר שהטובין נמכרו, ומבלי שהיבואנית השפיעה על דחיית מועד נקיטת הליכי האימות.