חוק שירותי הובלה (תיקון מס' 2), התשס"ו- 2005

* מאת עו"ד שמואל גרוסמן

כללי
 
1. ביום 21.11.05 התקבל בכנסת בקריאה שניה ושלישית תיקון לחוק שירותי הובלה, תשנ"ז-1997.
 
2. התיקון לחוק קובע ומגדיר חובות ונטלים, בהקשר להובלת מטענים המיועדים לשימוש מסחרי, על "מזמין שירות ההובלה", על "מוסר המטען" ועל "בעל רישיון מוביל".
 
3. נציין כי ההצעה המקורית לתיקון החוק העמידה בסיכון את סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים היות וניתן היה להבין ממנה כי הם מזמיני שירות ההובלה והם אלו המחוייבים לבדוק את התאמת משקל המטען למשקל המותר להובלה על גבי הרכב המסחרי. הטלת חובה כזו הייתה בלתי סבירה בעליל, ולפיכך,בעקבות הצעת החוק, הציג בזמנו ארגון התאגידים את השגותיו בפני ועדת הכלכלה של הכנסת והביע התנגדות נחרצת לנוסח התיקון. כפועל יוצא, התיקון בנוסחו הסופי מטיל את חובת בדיקת התאמת המשקל על "מוסר המטען" ולא על "מזמין שירות ההובלה".
נפרט את הדברים בהמשך.
 
 
הודעה בכתב של מזמין שירות ההובלה.
 
4. התיקון לחוק קובע כי "מזמין שירות הובלה ימסור למוביל הודעה בכתב, ובה פרטים לגבי סוג המטען שהוא מבקש להוביל ומשקלו, ואם המטען הוא חומר מסוכן, גם פרטים לענין זיהויו וסיווגו, הסיכונים הכרוכים בו ובהובלתו ודרכי הטיפול בו". מזמין שירות הובלה הוגדר בתיקון לחוק כ"מי שמצוין בשטר המטען כמזמין שירות ההובלה" כשהחובה המתייחסת למסירת הפרטים כאמור, תחול על "מזמין שירות הובלה של מטען המיועד לשימוש מסחרי של המזמין".
 
5. להערכתנו, לאור האמור לעיל, חובת מסירת הפרטים תחול על בעל הטובין ולא על סוכן המכס/ המשלח הבינלאומי. גם באותם המקרים בהם רשום סוכן המכס/המשלח הבינלאומי כמזמין שירות ההובלה, הרי שהוא פועל כשלוחו של המזמין, והחובה חלה על מזמין שירות הובלה שהמטען מיועד לשימושו המסחרי. לא ניתן לומר כי המטען מיועד לשימושו המסחרי של סוכן המכס /המשלח הבינלאומי וממילא לא ניתן להחיל עליו את חובת מסירת הפרטים. ליתר ביטחון ועל מנת להסיר כל ספק, אנו ממליצים כי יצויין בשטר המטען שמו של בעל הטובין כמזמין שירות ההובלה ולא סוכן המכס/המשלח הבינלאומי.
 
 
חובת מוסר המטען לבדוק את התאמת המשקל לרשיון הרכב המסחרי.
 
6. חובה נוספת שהוטלה במסגרת התיקון לחוק מתייחסת ל"מוסר מטען". התיקון לחוק קובע כי "מוסר מטען יבדוק, בעת העמסת מטען על רכב מסחרי, את התאמת משקל המטען למשקל המטען שהותר להובלה ברכב לפי רישיון הרכב וידרוש מהמוביל להפסיק לאלתר העמסה על הרכב של מטען שמשקלו עולה על המשקל המותר". "מוסר מטען" הוגדר בתיקון לחוק כ"מי שבידו השליטה או ההחזקה במטען בעת העמסתו מטעם בעלי המטען או מטעם מי שיזם את הזמנת שירות ההובלה, או מי מטעמם של כל אלה, ובלבד שהמטען מיועד לשימוש מסחרי."
 
7. כאמור, הצעת החוק המקורית נוסחה באופן שהטיל את החובה לבדוק את התאמת המשקל על מזמין שירות ההובלה, ללא הגדרה ראויה מיהו מזמין שירות ההובלה. בנסיבות אלו היה חשש כי יהיו מי שינסו לטעון שמזמין שירות ההובלה הוא סוכן המכס/המשלח הבינלאומי. מצב זה העמיד בסיכון את סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים. בעקבות פרסום הצעת החוק, הצגנו את השגותינו בפני ועדת הכלכלה של הכנסת שטיפלה בהכנת החוק לקריאה שניה ושלישית והבענו התנגדות נחרצת לנוסח התיקון. כפועל יוצא, התיקון, בנוסחו הסופי, מטיל את חובת בדיקת התאמת המשקל על "מוסר המטען" ולא על "מזמין שירות ההובלה" ובכך הוסר החשש כי חובת בדיקת המשקל תוטל על סוכן המכס/המשלח הבינלאומי.
 
 
חובת בעל רישיון מוביל למנוע עבירות.
 
8. חובה נוספת שמטיל התיקון לחוק, מתייחסת לבעל הרישיון למתן שירותי הובלה. התיקון קובע כי הוא חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות הנוגעות להובלת מטענים, בידי נוהג הרכב המסחרי, בעת מתן שירות ההובלה. התיקון מוסיף וקובע כי אם נעברה עבירה, כאמור, חזקה היא כי בעל רישיון מוביל הפר את חובתו, אלא אם הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. יצויין כי גם לפני התיקון לחוק הוטלה אחריות על בעל רישיון מוביל ונקבע כי אם נעברה עבירה ברכב מסחרי בעת מתן שירות ההובלה, ייאשם גם הוא בעבירה, זולת אם הוכיח כי העבירה נעברה בלא ידיעתו וכי נקט אמצעים סבירים כדי למנוע את העבירה.