התערבות המכס בערך העסקה - גזירה משמיים?

כל יבואן זכאי לקבל הנמקה מפורטת מדוע הערכת המחיר מטעם רשויות המכס ביחס לטובין המיובאים על ידו, סוטה מערך העסקה בה נרכשו הטובין


13:13 ,10.08.2016 מאת: עו"ד רני שוורץ

כבר שנים שבנושא הערכת מחיר טובין לצורכי מכס שולטת בכיפה הגישה לפיה ערכו של טובין הוא לפי ערך העסקה שבה נרכש. גישה זו מקורה בסעיף 130 לפקודת מס הכנסה שכותרתו "דרך קביעת ערכם של טובין מיובאים", המבוסס על אימוץ הסכמי גאט"ט (GATT) המסדירים את הסחר הבינלאומי ואת השיטה להערכת טובין לצורכי מכס.

 

אימוץ השיטה להערכת טובין לצורכי מכס לתוך החקיקה הישראלית הביא לכך שכיום הכלל בקביעת המחיר לצורכי מכס איננו עניין אובייקטיבי (מחיר שוק) כי אם עניין סובייקטיבי (המחיר שנקבע בין הצדדים) הנוגע לצדדים לעסקת הייבוא.

 

לכן, כאשר יבואן מצהיר על מחיר הטובין לצורכי מכס - ובהנחה שאין ראיה כי הצהרה זו אינה תואמת את התשלום המועבר לספק בחו"ל - על רשויות המכס לקבל הצהרה זו. כך על פי החוק וכך על פי הסכמי גאט"ט.

 

רק בהיעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין לפי ערך העסקה, קמה לרשויות המכס הסמכות להעריך את הטובין בדרכים אחרות, לפי הסדר ההיררכי הבא: טובין זהים בעסקאות אחרות, טובין דומים בעסקאות אחרות, מחיר המכירה של אותם טובין בישראל, חישוב של עלויות הייצור והייבוא.

 

לכאורה, היה מצופה שהמקרים בהם רשויות המכס יתערבו במחירי העסקאות לצורכי מכס יהיו מצומצמים לאור הקלות שבה ניתן לדעת את ערך העסקה (המחיר ששולם, או שיש לשלמו, בעד הטובין בעת מכירתם).

 

אלא שבפועל יבואנים רבים בענפים מסוימים מתמודדים חדשות לבקרים עם התערבות המכס במחיר העסקה, המכונה "הרמות מחיר" תוך התעלמות מערך העסקה בה נרכשו הטובין. באותם מקרים, רשויות המכס לא מקבלות את ערך העסקה המוצהר על ידי היבואן וקובעות תחתיו מחיר גבוה יותר המביא לחיובו של היבואן בתשלום מס גבוה יותר.

 

יתרה מזאת, לא אחת "הרמות המחיר" אינן מלוות בהנמקה מסודרת המצופה ומתחייבת מרשות מנהלית כרשות המכס, הנמקה המפרטת מדוע זה יש לסטות מערך העסקה כפי שנרכשו הטובין. לטעמנו, "הרמת מחיר" ללא הנמקה והיעדר כל בסיס ראייתי לכך שהמחיר ששילם היבואן לספק שונה מהמחיר המוצהר, איננה גזירה משמיים שיש להשלים עמה.

 

כל יבואן זכאי לקבל הנמקה מפורטת מדוע הערכת המחיר מטעם רשויות המכס ביחס לטובין המיובאים על ידו, סוטה מערך העסקה בה נרכשו הטובין (כל עוד חושבה בהתאם לכללים שבפקודות המכס), לא כל שכן, יש להשריש בקרב רשויות המכס את מדיניות גילוי המסמכים כפי שזו באה לידי ביטוי בפסיקות של בית המשפט העליון (רע"א 291/99 ד.נ.ד. אספקת אבן ירושלים ואח' נ. מנהל מע"מ, פ"ד נח(4) 221) וכפי שמונהגת במסגרת דיוני מס במע"מ ומס הכנסה.

 

פקודת המכס מונה הליכים שונים המאפשרים תקיפה של החלטות המכס "להרמת מחיר", ודומה שככל שיבואנים יעמדו על קבלת הנמקה מסודרת ופירוט של הבסיס הראייתי עליו נסמכת ההחלטה, כך ינהגו רשויות המכס בזהירות גדולה יותר בבואם להתערב במחיר העסקה לצורכי מכס.

 


עו"ד רני שורץ הוא שותף במשרד עורכי הדין ירון אלדר, פלר, שורץ ושות' הפועלים במשותף עם משרד עורכי הדין גרוסמן, קורדובה, גלעד ושות' ביעוץ משותף בתיקי מס הקשורים ביבוא ויצוא, תיקי מכס, מס קניה וסחר בינלאומי וטיפולים משפטיים נלווים. שני המשרדים מחזיקים בידע וניסיון רב בתחום והקימו צוות משותף לטיפול בסוגיות אלו.