התיישנות בתביעה נגד משלח בינלאומי

* מאת עו"ד רועי גלעד

כללי אמנת האג- וויסבי קובעים תקופת התיישנות של שנה אחת בתביעה נגד מוביל ימי וכללי אמנת ורשה קובעים תקופת התיישנות של שנתיים בתביעה נגד מוביל אווירי. כללים אלו אומצו על ידי החקיקה בארץ.

על המשלח הבינלאומי לא חלה בארץ מערכת כללים כלשהי מכוח חוק או אמנה ועל כן, כידוע, הוגשה בקשה לבית הדין לחוזים אחידים לאשר את כללי ה- Model Rules שפורסמו על ידי Fiata (ומופיעים גם ב- FBL) כחוזה אחיד. אותם כללים, דרך אגב, אומצו למעשה ע"י UNCTAD באמנת ג'נבה מ- 1980.

כללי ה- Model Rules, אותם מבקשים לאשר כחוזה אחיד בארץ, קובעים, בין היתר, תקופת התיישנות של 9 חודשים בתביעה נגד משלח בינלאומי.

ההגיון בדבר הוא פשוט- במרבית המקרים מוגשות תביעות הן נגד המשלח והן נגד המוביל הימי. תקופת ההתיישנות של תביעה כלפי מוביל ימי הנה שנה והמטרה בקציבת תקופה של 9 חודשים היא לאפשר למשלח להספיק ולהגיש תביעה (הודעת צד שלישי) נגד המוביל במקרה בו הוגשה תביעה נגדו. כאשר המשלח פועל כמבצע הובלה (Principal או NVOCC) הוא מחויב חוזית כלפי הלקוח. הלקוח איננו מתקשר עם המוביל הימי ולכן מבחינתו איננו חייב להגיש תביעה נגד המוביל (מה גם שלא תמיד הוא יודע מיהו המוביל שכן הוא פנה למשלח שיטפל בכל נושא השילוח). לכן, יתכן מצב בו תוגש תביעה נגד משלח לאחר שנה ומעלה ממועד הגעת המטען ולמשלח לא תהיה אפשרות שיפוי מהמוביל הימי (שכזכור, תקופת ההתיישנות לגביו הנה שנה אחת).

בעולם, המגמה היא לראות במשלח הפועל כמבצע הובלה כמוביל לכל דבר ועל כן, נהוג להחיל עליו את הכללים החלים על המוביל בפועל, כך שאם לדוגמא, מדובר בהובלה ימית, יחולו על המשלח הבינלאומי כללי האג- וויסבי.

בארץ, השאלה טרם נדונה באופן מפורש בבתי המשפט, אך אפשר למצוא אינדיקציות לכך, שבבוא העת, ייתכן וגם בארץ ייפסק כי יש לראות במשלח הפועל כמבצע הובלה ומוציא שטר מטען כמוביל בפועל ועל כן, יחילו עליו את כללי אמנת האג- וויסבי.

בת.א. 29410/90 בבית המשפט השלום בת"א, דן בית המשפט בשאלת התיישנות בתביעה נגד משלח בינלאומי שהוציא שטר מטען.

בשטר המטען נקבע כי תקופת ההתיישנות להגשת תביעה נגד המשלח הנה 9 חודשים ממועד מסירת המטען ואם מדובר באובדן מוחלט של המטען, תתחיל להימנות תקופת ההתיישנות חודשיים לאחר שהמשלח לקח לאחריותו את המטען.

באותו מקרה דובר על אובדן מוחלט של המטען ובית המשפט קבע כי התביעה התיישנה מאחר והוגשה לאחר שחלפו 11 חודשים מהמועד בו המשלח לקח את המטען לאחריותו.

לכאורה, ניתן תוקף לתנאי בשטר המטען של המשלח בעניין תקופת התיישנות, ואולם, חשוב להדגיש, כי באותו מקרה, בית המשפט לא נדרש לשאלת תוקפם של תנאי שטר המטען שהוציא המשלח הבינלאומי. כמו כן, בית המשפט לא קבע האם המשלח הבינלאומי פעל באותן נסיבות כמבצע הובלה ימית בפועל, והאם יש להחיל עליו את כללי האג- וויסבי.

כללי האג- וויסבי קובעים כי כל הוראה בחוזה הובלה המפחיתה מאחריותו של המוביל על פי כללי האג- וויסבי הנה בטלה וחסרת תוקף.

על כן, אם רואים במשלח הבינלאומי מוביל לכל דבר ומחילים עליו את כללי האג וויסבי, אז כל הוראה בשטר המטען המפחיתה מאחריותו של המשלח לעומת אחריותו על פי כללי האג- וויסבי בטלה. כך, גם בעניין התנאי הקובע תקופת התיישנות של 9 חודשים ומפחית בעצם מאחריותו של המשלח לעומת אחריותו על פי כללי האג- וויסבי הקובעים התיישנות של שנה אחת.

בנקודה זו נגע בית המשפט השלום בת.א. 41683/96. המדובר בתביעה נגד משלח בינלאומי שהוציא שטר מטען. הוראות שטר המטען קבעו תקופת התיישנות של 8 חודשים. התביעה הוגשה לאחר חלוף 8 חודשים ובטרם חלוף שנה ממועד הגעת המטען.

בית המשפט קבע כי ההוראה הקובעת תקופת התיישנות של 8 חודשים מפחיתה מאחריותו של המוביל לעומת אחריותו על פי כללי האג- וויסבי ועל כן היא בטלה.

בית המשפט התייחס בפסק דין זה לשאלה האם ראוי באותן הנסיבות, להחיל את כללי האג- וויסבי החלים על מוביל ימי גם על משלח בינלאומי:

"יכול ותעלה שאלה מדוע תהא תחולה לכללי האג- וויסבי, והלא המבקשת היא משלח בינלאומי ולא מוביל ימי. שאלה זו מתעלמת, מן הסתם, מהעובדה שהמבקשת היא זו שהנפיקה את שטר המטען המכסה את ההובלה… לא הוצא שטר מטען על ידי האוניה, ועל כל פנים לא נטען אחרת. עמדתי היא שבמצב דברים זה ניתן לראות המבקשת כמובילת המטען עצמו ומכוח זה, נושאת היא בחבויות כשל מוביל ימי."

באנגליה נפסק לאחרונה כי תקופת התיישנות של 9 חודשים הקבועה בכללים האחידים של BIFA (British International Freight Association) איננה סבירה ועל כן בטלה.

Granville Oils & Chemicals Ltd. v' Davies Turner & Co
Leeds District Registry Mercantile Court 21 October 2002

המשלח התקשר עם הלקוח בהסכם לאריזת והובלת מטען צבע מכווית לאנגליה. הסכם ההובלה החיל את התנאים האחידים של BIFA. המטען הגיע ניזוק והלקוח הגיש תביעה נגד המשלח.

בית המשפט פסק כי המשלח פעל בנסיבות כמבצע הובלה- principal ולא כסוכן- agent.

כמו כן, פסק בית המשפט כי התנאי הקובע תקופת ההתיישנות של 9 חודשים במסגרת התנאים האחידים של BIFA הנו רחב מידי, לא מתאים לכל סיטואציה ובנסיבות העניין, אינו סביר והגיוני. לכן, קבע בית המשפט כי על פי Unfair Contract Terms Act משנת 1977 (חוק "תנאי חוזה לא הוגנים") אותו תנאי הנו בטל.

חשוב לציין כי למיטב ידיעתנו, גם במקרה זה לא היה דיון בשאלה האם יש להחיל על המשלח את כללי האג שאומצו באנגליה.

לפסיקה זו יכולה להיות השלכה מאחר ותנאים הדומים לתנאי BIFA אומצו על ידי ארגוני משלחים אחרים בעולם ויותר מכך, התנאי הקובע התיישנות של 9 חודשים הנו תנאי נפוץ בשטרי המטען המוצאים על ידי המשלחים וכידוע, תנאי זה מופיע גם ב- FIATA FBL וב- Model Rules.

בחודש אוקטובר 2002 ניתן פסק דין על ידי בית המשפט השלום בת"א במסגרת ת.א. 160083/02 הדוחה תביעה נגד משלח בינלאומי וקובע כי התביעה נגד המשלח התיישנה מאחר שהוגשה בחלוף למעלה משנה ממועד הגעת המטען.

המדובר במקרה בו משלח בינלאומי טיפל במשלוח טובין לארה"ב והוציא שטר מטען כלפי הלקוח. הטובין ניזוקו והלקוח הגיש תביעה נגד המשלח לאחר שחלפה למעלה משנה ממועד הגעת הטובין לארה"ב.

הלקוח טען כי התנאי בשטר המטען הקובע תקופת ההתיישנות של שנה אחת הנו תנאי מקפח בחוזה אחיד ולכן הוא בטל.

בית המשפט קבע כי על המשלח חלים כללי האג- וויסבי ועל כן, תקופת ההתיישנות של שנה אחת הנה מחייבת מכוח דין ולא מכוח חוזה.

בית המשפט לא נימק מדוע לדעתו יש להחיל על המשלח הבינלאומי את כללי האג.

לסיכום, ניתן להבחין במגמה, לפיה בתי המשפט בארץ הולכים לכוון בו, בסופו של דבר, יראו במשלח הבינלאומי הפועל כמבצע הובלה בפועל (Principal או NVOCC) כמוביל ימי בפועל ויחילו עליו את כללי האג- וויסבי.

במקביל, אנו ממתינים לפסיקת בית הדין לחוזים אחידים בעניין אישור כללי FIAT FBL וה- Model Rules.

אם בסופו של דבר בתי המשפט בארץ יחילו על המשלח הבינלאומי הפועל כמבצע הובלה את כללי האג- וויסבי, סביר כי לא יקבלו תנאי הקובע תקופת התיישנות הקצרה משנה אחת, ככל שמדובר בהובלה ימית. 

* הסקירה נמסרה באדיבות עו"ד רועי גלעד ממשרד גרוסמן ושות' משרד עורכי דין