המשך הסאגה המשפטית: האם הנמל רשאי לגבות הפרשי אגרות מסוכן המכס באמצעות המס"ב לאחר שחרור המטען?

סוכן המכס טיפל עבור לקוחו היבואן בשחרור טובין. הלקוח, באמצעות סוכן המכס, שילם לרשות המיסים את מיסי היבוא ולנמל את אגרת הנמל בגין אותם טובין. לאחר ביצוע התשלום שוחררו הטובין לידי היבואן והסתיים הקשר העסקי בין סוכן המכס ללקוחו.

לימים, חודשים או שנים לאחר שחרור הטובין ולאחר ניתוק הקשר בין סוכן המכס ליבואן, מעלה רשות המיסים כלפי היבואן טענה כי התשלום ששילם לה שולם בחסר משום שערך הטובין גבוה מן הערך שהציג היבואן. אם תוכח הטענה, תהיה רשות המיסים זכאית לקבל מהיבואן תשלום נוסף והנמל יהיה אף הוא זכאי לדרוש מן היבואן את הפרשי אגרת הנמל.

רשות המיסים פונה ליבואן ומקיימת מולו את הליך בירור טענתה כי שילם לה את מיסי היבוא בחסר. השאלה העומדת לדיון היא האם זכאי הנמל, בשונה מרשות המיסים, להימנע מפנייה ליבואן ובמקום זאת, "להכניס את ידו" לחשבון הבנק של סוכן המכס- על אף שכל פעילותו היא כנותן שירותים ליבואן ועל אף סיום תפקידו כסוכן מכס עם שחרור הטובין וניתוק הקשר העסקי בינו ליבואן- ולגבות ממנו כל סכום שהנמל ימצא לנכון כהפרשי אגרת נמל.

ביום 6.8.12 בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגיש נמל חיפה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שפסק כי הנמל אינו רשאי לגבות הפרשי אגרה מסוכן המכס.

בית המשפט העליון אמנם דחה את בקשת הערעור של הנמל עקב הזמן הרב שחלף ממועד שחרור המטען ועד למועד הדרישה לתשלום הפרשי אגרה ואולם, קיבל את טענתו העקרונית של הנמל כי על סוכן המכס חלה החובה לשלם הפרש אגרה בעת חיוב בחסר: "לאחר העיון חוששני כי אין בידי להיעתר לבקשה; זאת, אף כי במישור העקרוני, ובהתאם לדין שחל בתקופה הרלבנטית, סבורני כי יש ממש בעמדת המבקשת; קרי, יש ממש בטענה, שחובתו של עמיל המכס לשלם אגרה כדין (לפי סעיף 19 לפקודה) נושאת עמה גם את החובה לתשלום ההפרש לעת חיוב בחסר, והרי עסקינן בהשלמת אותה אגרה עצמה".

ניתן להבין מההחלטה כי המבחן הקובע לצורך הכרעה בשאלה זו הוא האם הדרישה לתשלום הפרשי אגרה באה תוך זמן סביר. אם כן- הנמל רשאי לגבות מסוכן המכס, אם לא- הנמל אינו רשאי לגבות מסוכן המכס. באותו מקרה נקבע כי הנמל אינו רשאי לדרוש את התשלום מסוכן המכס מאחר והדרישה לתשלום הפרשי אגרה באה בחלוף 3 שנים ממועד שחרור המטען. יחד עם זאת, בית המשפט העליון לא מתייחס לשאלה מהו "הזמן הסביר" במסגרתו רשאי הנמל לפנות לסוכן המכס לגביית הפרשי אגרות נמל.

ממש באותו היום שבו ניתנה החלטת בית המשפט העליון, ניתן פסק דין על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע בדיוק באותה סוגיה בערעור שהגיש נמל אשדוד.

בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור של נמל אשדוד וקבע כי נמל אשדוד רשאי לגבות הפרשי אגרות מסוכן המכס גם לאחר שחרור המטען. בית המשפט קבע כי אחריות סוכן המכס לתשלום הפרש אגרות עומדת גם לאחר שחרור המטען וניתוק היחסים בינו לבין היבואן. סעיף 1 לפקודת הנמלים הכולל בהגדרת "בעל הטובין" גם את סוכן המכס. סעיף 56 לפקודת הנמלים קובע את אחריותו של "בעל הטובין" להשלים הפרשי אגרות כאשר נמצא כי האגרות המקוריות שולמו בחסר. לטעמו של בית המשפט אם סעיף 1 לפקודה מגדיר את "בעל הטובין" ככולל גם את סוכן המכס וסעיף 56 מטיל על "בעל הטובין" אחריות להשלמת הפרשי האגרות - הוא כולל בחובו גם את סוכן המכס.

עוד נקבע כי התיקון לפקודת הנמלים משנת 2011 הקובע כי סוכן מכס יישא באחריות אישית לתשלום היטלים ואגרות נמל רק במידה וסייע לבעל הטובין להשתמט מתשלומים אלה, מחזק את המסקנה כי החוק בנוסחו הקודם הטיל אחריות אישית רחבה על סוכני המכס לתשלום חובות היבואן, וכי החוק החדש בא לשנות מצב זה.

בית משפט הוסיף כי משנקבעה חובתו של סוכן המכס לשלם הפרשי האגרות וכי הנמל זכאי לכספים אלה, אין מניעה לגבות אותם באמצעות הסדר המס"ב, ככל חוב אחר. אם כי, בנסיבות בהן סוכן המכס פועל בתום לב ואינו מעורב באופן אישי בתשלום בחסר, מן הראוי שתימסר הודעה טרם חיוב החשבון כדי לאפשר לסוכן המכס לפעול כפי שימצא לנכון. עם זאת, אין באי ההודעה בכדי להשליך על עצם חוקיות הגבייה.

לטעמו של בית המשפט הנימוק של חלוף זמן רב אינו תקף במקרה הנדון מאחר והחיוב תוקן מספר חודשים לאחר שהחלה החקירה בעניינו של היבואן. בהקשר זה יש לשים לב כי בית המשפט מתייחס לזמן שחלף ממועד תחילת החקירה בעניינו של היבואן ולא למועד שבו שוחרר המטען (כפי שמתייחסת ההחלטה בעניין נמל חיפה).

לסוכן המכס עומדת הזכות להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בעניין נמל אשדוד.

להבנתנו, החלטת בית המשפט העליון ופסק הדין של בית המשפט המחוזי נוגעים למקרים שאירעו עד למועד תיקון סעיף 19א' לפק' הנמלים בשנת 2011 ואינם נוגעים למקרים שאירעו לאחר מכן. לאור הסקירה המשפטית שהובאה לעיל, קשה להעריך כיצד בתי משפט יכריעו במקרים דומים אחרים שאירעו לפני תיקון החוק.

(רע"א (בימ"ש עליון) 3953/12 חברת נמל חיפה בע"מ (עו"ד שרויאר) נ' דוד יחזקאל ובניו בע"מ (עו"ד אילן אהרוני), ע"א (מחוזי ב"ש) 1517-03-12 חברת נמל אשדוד בע"מ (עו"ד יגאל ארנון) נ' ג. טלי עד שינוע בע"מ (עו"ד עדי ברקאי).

• עו"ד רועי גלעד שותף במשרד גרוסמן, זינגר, גלעד ושות', המתמחה, בין היתר, בתחומי סחר בינלאומי, כולל מכר טובין בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי, משפט ימי ואווירי, הובלה בינלאומית, ביטוח ימי, מיסים עקיפים, חוקיות היבוא והיצוא, הסכמי סחר וכללי מקור, קניין רוחני, זכויות יוצרים ועוד.
• כל המידע המוצג על ידינו הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית.