הבטחת אשראי המשלח הבינלאומי בערבות בעלים

בשנים האחרונות אנחנו עדים למקרים רבים, בהם עסקיהם של יבואנים ויצואנים התמוטטו והפכו את האשראי שהעמידו להם המשלחים הבינלאומיים לחוב אבוד, שהיקפו, לעיתים, הוא ללא כל יחס לרווח שהמשלחים הפיקו מאותם לקוחות.

אחת הדילמות המרכזיות במערכת היחסים שבין המשלח הבינלאומי ללקוחותיו היא כיצד להבטיח את האשראי הניתן ללקוחות וכיצד להקטין את הסיכון שהתמוטטות הלקוח תותיר את המשלח מול שוקת שבורה.

אחת הדרכים להבטחת האשראי במקרה של התמוטטות עסקיו של הלקוח היא קבלת ערבות אישית של הבעלים. אמנם לעיתים קורה כי גם הבעלים נקלע לקשיים ואף נכנס להליכי פשיטת רגל בעקבות התמוטטות עסקיו, ואולם, לעניות דעתנו, במרבית המקרים הבעלים מבקש להימנע מהליכי חדלות פירעון אישיים ולכן, ערבות הבעלים מהווה כלי יעיל להשגת הסדר חוב.

כאשר הבעלים מסרב לשפות את המשלח הבינלאומי בגין חוב של החברה, יש לנקוט בהליכים משפטיים ולהגיש תביעה. האפקטיביות של הערבות. כפועל יוצא, האפשרות של המשלח לקבל פסק דין נגד הבעלים מכוח הערבות - תלויים בעיקר בניסוח כתב הערבות.

ביום 9.7.14 ניתן פסק דין על ידי בית המשפט השלום בתל אביב העוסק בסוגיה זו. התובעת (משלחת בינלאומית שיוצגה על ידי משרדנו) הגישה תביעה בסדר דין מקוצר בסך 236 אלף שקל נגד חברה ובעליה לתשלום חוב בגין אשראי שסופק לה. החברה נכנסה להליכי פירוק. התביעה נגד שני הבעלים הוגשה מכוח כתב ערבות אישית. התובעת התפשרה עם אחד הערבים בסך של 70 אלף שקל. הערב השני סירב להתפשר והגיש בקשת רשות להתגונן.

הערב טען, כי הוא ערב להתחייבויות החברה כלפי התובעת לפי הסכם האשראי שנחתם בין הצדדים וקבע מסגרת אשראי של 100 אלף שקל. הערב טען כי הוא לא ידע על החריגה ממסגרת האשראי המוסכמת וכי הדבר מהווה שינוי של ההסכם, ולכן הוא אינו ערב בגין החריגה לפי הוראות לחוק הערבות. לאור העובדה כי נחתם הסדר פשרה עם הערב השני בסך של 70 אלף שקל, והמסגרת הכוללת של הערבות היא 100 אלף שקל, הרי שלשיטתו של הערב, הוא חייב רק 30 אלף שקל. כטענה חלופית הערב טען טענת "הפטר" לפי סעיף 6 לחוק הערבות, משמע כי הוא פטור מכל חבות לאור הסדר הפשרה שנחתם עם הערב השני.

לאחר דיון וחקירה של הערב, בית המשפט דחה את טענות הערב וקיבל את טענות התובעת (המשלחת הבינלאומית), לפיהן, כתב הערבות, על פי ניסוחו, הינו אוטונומי ובלתי תלוי, עצמאי ובלתי מסויג, בלתי מוגבל בסכום ועומד בפני עצמו. במילים אחרות, מעבר לעובדה כי הערבות ניתנה כבטוחה להבטחת אשראי לחברה על פי הסכם אשראי, כתב הערבות עומד בפני עצמו וככזה הוא נבחן על ידי בית המשפט. מכאן, החשיבות הרבה לניסוח כתב הערבות.

יש להקפיד כי כתב הערבות ינוסח כך שלא יהיה כפוף להסכם מכוחו ניתן כתב הערבות או מוגבל לסכומים על פי ההסכם. יש להבהיר כי הערבות תחול גם על חובות עתידיים בכל עת, כפי שיהיו, על פי ספרי המוטב המהווים ראיה חלוטה לעניין זה וכי הערבות אינה תלויה בבטוחה או תנאי אחרים כלשהם.

כמו כן, יש לכלול בכתב הערבות סעיף ויתור על זכויות וסעדים המוקנים לערב לפי חוק הערבות. חוק הערבות אינו מאפשר להתנות על הוראות חוק הערבות אלא אם מדובר בערבות של מי שאינו מוגדר כ"ערב יחיד". מאחר ובעלים של חברה אינו מוגדר כערב יחיד - ניתן ואף רצוי להתנות בכתב הערבות על הוראות חוק הערבות. בהקשר זה חשוב לשים לב לאבחנה בין ערב שהוא בעלי החברה ואינו בגדר "ערב יחיד" (ולכן ניתן להתנות בכתב הערבות על הוראות חוק הערבות) לבין ערב אחר שהוא כן בגדר "ערב יחיד" (ולכן אין תוקף להתניה על הוראות חוק הערבות).           

בית המשפט חייב את הערב במלוא סכום התביעה (פחות סכום הפשרה ששילם הערב השני) בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.