בית משפט: שאלת החלת אמנת וורשה על משלח בינלאומי מצריכה בירור עובדתי

*עו"ד רועי גלעד
 
ביום 19.7.09 ניתנה החלטה על ידי בית המשפט השלום בירושלים בת.א. 3160/09 ג'ק סוזנה גרפיקס הוצאה לאור בע"מ נגד אמקס בע"מ ו- DHL ישראל לפיה, כדי לדחות תביעה נגד משלח בינלאומי בגין התיישנות על פי אמנת וורשה בגין אובדן משלוח בהובלה משולבת בינלאומית, יש לערוך תחילה בירור עובדתי כדי להכריע בשאלת החלת אמנת וורשה בנסיבות המקרה.
 
חברת ג'ק סוזנה גרפיקס הוצאה לאור בע"מ (הלקוח) שלחה משלוח של תמונות לתערוכה בארה"ב באמצעות חברת אמקס בע"מ. לטענת הלקוח, המשלוח אבד לאחר שהסתיימה ההובלה האווירית לארה"ב והחלה ההובלה היבשתית ליעד הסופי בארה"ב. עקב כך הגיש הלקוח תביעה כספית נגד אמקס ונגד DHL ישראל (קטע ההובלה היבשתית בארה"ב בוצע באמצעות DHL ארה"ב).
 
אמקס יוצגה על ידי גרוסמן זינגר גלעד ושות' משרד עורכי דין.
 
לטענת אמקס המשלוח נמסר ביעד המבוקש (גלריה בארה"ב) ואולם, ככל הנראה, המשלוח לא הגיע לידי הגורם שהיה אמור לקבל את המשלוח בגלריה. מאחר והלקוח טען בכתב התביעה כאילו המשלוח אבד בעת ההובלה (למרות שלטענת אמקס המשלוח נמסר ליעד המבוקש) ולאור שיקולים נוספים הקשורים לניהול התיק, הוחלט להגיש בקשה לדחיית התביעה על הסף מייד עם קבלת התביעה ועוד בטרם הגשת כתב הגנה, בהתבסס על כתב התביעה, בטענה כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנות על פי אמנת וורשה. 
 
בית המשפט לא בחן את השאלה האם המשלח הבינלאומי הוא מוביל אווירי וקל וחומר שלא הכריע בשאלה זו. בית המשפט קבע כי לאור טענת הלקוח לפיה, המשלוח אבד בקטע ההובלה היבשתי, כביכול, לאחר סיומה של ההובלה האווירית וכי לא קיבל את שטר המטען, יש לקיים בירור עובדתי בטרם יכריע בשאלת החלת אמנת וורשה בנסיבות העניין.
 
בסופו של דבר קבע בית המשפט כי: " לפיכך, יש לשמוע ראיות בטרם הגעה למסקנה כי תביעת ג'ק סוזנה בשלב זה התיישנה כנגד אמקס".
 
בית המשפט לא אמר כל אמירה בהחלטה שמשתמע ממנה כי המשלח אינו משמש כמוביל אווירי. להיפך, הנימוק העיקרי של בית המשפט בדבר דחיית הכרעתו בסוגיית החלת אמנת וורשה לאחר הבירור העובדתי של התיק היה הצורך להכריע על יסוד ראיות האם המקום שבו אירע האובדן מהווה חלק מההובלה האווירית הכפופה לאמנת וורשה ולא השאלה האם המשלח מהווה מוביל אווירי אם לאו.
 
מכל מקום, אמקס טענה, באמצעות גרוסמן זינגר גלעד ושות' משרד עורכי דין, כי היא שימשה כמוביל אווירי ו/או מוביל חוזי לצורך החלת אמנת וורשה ו/או תנאי שטר המטען החלים על כל שלבי ההובלה. בהקשר זה, טענה אמקס כי שימשה כמוביל להובלת המשלוח נשוא התביעה לארה"ב על פי שטר מטען אווירי שמשמש כחוזה הובלה בינה לבין הלקוח בגין שלבי ההובלה. אמקס טענה גם כי כללי אמנת וורשה ו/או תנאי שטר המטען המחילים את האמנה, חלים על אמקס כמוביל חוזי ובהתייחס לכל שלבי ההובלה וכי הפעולות בארה"ב בקשר למשלוח הן פעולות אינהרנטיות לביצוע חוזה ההובלה ואי אפשר לנתק בינן לבין ההובלה עצמה.
 
במסגרת הבקשה לדחייה על הסף, אמקס סקרה בפני בית המשפט פסיקה של בתי המשפט בארץ שפסקו, כי יש להחיל על משלחים בינלאומיים את תנאי שטרי המטען ו/או אמנות וורשה (בהובלה אווירית) והאג (בהובלה ימית) בהתייחס לשלבי ההובלה. כך לדוגמא, בע"ש (מחוזי י-ם) 7029/99 טרנסכלל סחר בע"נ נ' היועץ המשפטי לממשלה, בית המשפט המחוזי בירושלים, ביושבו כבית דין לחוזים אחידים, קבע כי יש להשוות את חובותיו החוזיות של המשלח הבינלאומי המוציא שטר מטען לאלו של המובילים בפועל. משמע, לדעתו של בית המשפט יש להחיל על משלח את כללי וורשה בהובלה אווירית כאשר המשלח מחיל את כללי אמנת וורשה בשטר המטען שהוא מוציא, כבמקרה דנן. בית המשפט הוסיף כי השוואת חובותיו החוזיות של המשלח הפועל כמוביל חוזי לאלו של המוביל בפועל מוצדקת גם אם אין באמנת וורשה התייחסות מפורשת למשלח הבינלאומי.
 
בת.א. 7744/05 (שלום חיפה) שפי- תעשיות אופטיקה בע"מ נ' DHLפסק בית המשפט כי אמנת וורשה מתייחסת במפורש למשלח בינלאומי. בית המשפט פסק כי "תובלה אווירית" עליה חלה אמנת ורשה, כוללת בחובה לא רק את המוביל בפועל אלא גם את המשלח הבינלאומי כשהוא מוציא שטר מטען ופועל כמוביל חוזי. בית המשפט קובע כי פרשנותה התכליתית של אמנת ורשה מחייבת את המסקנה כי "המשלח הבינלאומי, בכובעו כמוביל, עוסק ב"תובלה אווירית" ועונה על מטרות האמנה." ועוד קבע בית המשפט כי "לפיכך, על פי כללי הפרשנות התכליתית, אני קובע כי הנתבעת, כמי שנתנה לתובעת שטר מטען ופעלה בכובעה כמוביל, עסקה בכך ב"תובלה אוירית", ועל כן לפי חוק התובלה האוירית, חלה עליה אמנת ורשה. לתוצאה דומה הגיעו גם בתי משפט אמריקאיים".
 
בת.א. (שלום ת"א) 112695/01 אפלטק בע"מ נ' קרגו אמרפורד אינטרנשיונל בע"מ נדחתה על הסף הודעה לצד שלישי כנגד חברת השילוח והבלדרות DHLשקיבלה את הובלתו של מטען שלא הגיע ליעדו. טענת DHL הייתה שהתביעה התיישנה שכן הוגשה כ-26 חודשים לאחר האובדן במקום שתוגש לכל המאוחר שנתיים לאחר האובדן. בית המשפט קיבל את טענת DHL ודחה את ההודעה לצד שלישי נגדה עקב התיישנותה, על אף קיומה של אי ודאות היכן אבד המטען, האם במהלך ההובלה האווירית או במהלך ההובלה היבשתית שלאחריה.
 
בת.א. 10961/00 (שלום חיפה) א.מ.ש. סטאר בע"מ נ' רות קרגו ואח' בית המשפט דחה תביעה שהוגשה נגד משלח בינלאומי מאחר והוגשה לאחר שחלפה שנה ממועד הגעת המטען. במקרה זה המשלח הבינלאומי הוציא שטר מטען משולב הכולל פרק הובלה ימי ויבשתי. בית המשפט החיל את תנאי שטר המטען וקבע תקופת התיישנות של שנה אחת למרות שנטען כי הנזק אירע במהלך ההובלה היבשתית שאינה כפופה, כביכול, לאמנת האג החלה על הובלה ימית. בית המשפט קבע כי מאחר והמדובר בשטר מטען משולב המחיל את כללי האג- וויסבי בהובלה ימית על כל פרקי ההובלה, לא משנה היכן אירע הנזק לצורך החלת תנאי שטר המטען על היחסים בין הצדדים.
 
בת.א. 160083/02 (שלום ת"א) פלסטניר מפעל לאריזות נ' ווי. אי. המזרח התיכון, בית המשפט קבע כי תביעה נגד משלח בינלאומי התיישנה מאחר והוגשה למעלה משנה ממועד הגעת המטען. בית המשפט קבע כי כללי האג- וויסבי שאושררו בפקודת הובלת טובין בים חלים על המשלח הבינלאומי ולכן, תקופת ההתיישנות של שנה אחת הנה מכוח דין ולא מכוח חוזה. במקרה זה ראה בית המשפט במשלח הבינלאומי כמוביל לכל עניין ודבר והחיל עליו את הכללים החלים על מובילים ימיים על פי פקודת הובלת טובין בים.

בית המשפט החליט, כאמור, כי בנסיבות העניין, יש לדחות את הדיון בטענות אמקס בדבר דחיית התביעה בגין התיישנות על פי אמנת וורשה לאחר קיום בירור עובדתי, לרבות בדבר השאלה האם המקום שבו אירע האובדן הנטען כפוף לאמנת וורשה.
 
חשוב לציין בהקשר זה, כי ההלכה בבתי המשפט קובעת כי דחיית התביעה על הסף היא אמצעי קיצוני שננקט בלית ברירה וכמוצא אחרון. אם קיים סיכוי קלוש כלשהו לתביעה, בית המשפט יעדיף, בשלב המקדמי בו נמצא בירור התיק, לקיים שלב הוכחות ולא לחרוץ את גורלו של התיק בשלב מקדמי זה.
 
בית המשפט אמנם דחה את הכרעתו בטענות אמקס לעניין ההתיישנות לשלב ההוכחות (מבלי לגרוע מזכויות אמקס בהקשר לטענות אלו) ואולם, לאור רצינות טענותיה של אמקס, בית המשפט החליט שלא לפסוק הוצאות בגין הבקשה, דבר שאינו מובן מאליו. 
 
בית המשפט דחה את טענת אמקס בעניין אי מתן הודעה בכתב על נזק כנדרש על פי אמנת וורשה. בעניין זה, קבע בית המשפט כי החובה לתת הודעת מחאה בכתב חלה כאשר מדובר בנזק או אובדן חלקיים אך לא כאשר מדובר באובדן מוחלט. לדעתנו, החלטה זו אינה נקייה מביקורת ואולם, לאמקס ממילא שמורה הזכות לטעון לדחיית התביעה עקב אי מתן הודעה בגין אובדן מוחלט על פי תנאי שטר המטען לאחר שיתקיים בירור עובדתי ובית משפט יכריע בדבר שאלת החלת תנאי שטר המטען על הצדדים. 
ת.א. 3160/09 (שלום י-ם) ג'ק סוזנה גרפיקס הוצאה לאור בע"מ (ע"י עו"ד דוד אדרי ושות') נ' אמקס בע"מ (ע"י גרוסמן זינגר גלעד ושות' משרד עורכי דין) ונגד DHL ישראל (לא מיוצגים).
 
עו"ד רועי גלעד שותף במשרד גרוסמן, זינגר, גלעד ושות', העוסק, בין היתר, בתחומי סחר בינלאומי, ביטוח ימי, עמילות מכס, שילוח בינלאומי ומיסי יבוא ויצוא.
כל המידע המוצג על הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית.