בית משפט: הבנק התרשל בבדיקת התאמת המסמכים בעסקת אשראי דוקומנטרי

בית המשפט חייב את הבנק הפותח כלפי היבואן וקבע כי גם בעסקת אשראי דוקומנטרי "מאושרת" קיימת לבנק הפותח חובה עצמאית ובלתי תלויה כלפי מבקש האשראי לבדוק את המסמכים
 
מאת עו"ד רועי גלעד
 
לפני מספר ימים ניתן פסק דין בבית המשפט השלום בתל אביב העוסק ביחסים ובחובות הזהירות החלים בין הצדדים השונים בעסקת אשראי דוקומנטארי ובכלל זה, בין היבואן (מבקש האשראי), הבנק הפותח, הבנק המכותב ועמיל המכס שטיפל עבור היבואן בפתיחת מכתב האשראי.
 
מדובר בתביעה שהגיש יבואן, באמצעות עו"ד לאה הלחמי, נגד הבנק פותח האשראי והבנק המכותב בטענה כי אלו התרשלו והפרו כלפיו חובת זהירות בכך שאישרו את התאמת המסמכים וכפועל יוצא את התשלום על פי מכתב האשראי, זאת חרף אי התאמה מהותית במסמכים. 
 
היבואן הזמין מהמוטב גלילי בד ולטענתו קיבל פסולת בדים ולכן מתקיים חריג המרמה. בנוסף, טען היבואן כי קיימת אי התאמה מהותית במסמכים נשוא מכתב האשראי.
 
בית המשפט סקר את עקרונות עסקת האשראי הדוקומנטרי וציין כי מטרתה הוא לאזן בין אינטרסים מנוגדים של שני צדדים לעסקת יסוד. האשראי הדוקומנטרי מבטיח את תשלום התמורה המוסכמת בעסקת היסוד בכפוף לקיומם של תנאים מסוימים ובעיקר הצגתם של מסמכים שונים, כפי שנקבע מראש במכתב האשראי. ככלל, הגורמים המרכזיים בעסקת האשראי הדוקומנטרי הם מבקש האשראי שהוא הלקוח בעסקת היסוד, הבנק הפותח, הבנק המכותב והמוטב הזכאי לתשלום. הבנק המכותב שעמו מתקשר הבנק הפותח יכול לשמש בנק מודיע או בנק מאשר, כאשר בעסקת אשראי דוקומנטרי לא מאושרת הבנק המכותב הינו במעמד של בנק מודיע.
 
תפקידו של הבנק המודיע הוא טכני בעיקרו, ומתמצה בקישור בין הבנק הפותח לבין המוטב. כאשר הבנק המכותב פועל כבנק "מאשר" הוא נוטל על עצמו אחריות ישירה כלפי המוטב. במקרה זה, המוטב רשאי להפנות את דרישת התשלום לפי בחירתו לבנק הפותח או ישירות לבנק המאשר ושניהם מחויבים כלפיו לתשלום.
 
במקרה הנדון הוסכם כי הבנק המכותב יפעל כבנק מאשר, קרי, יהא אחראי ישירות כלפי המוטב בכפוף לבדיקת המסמכים. הבנק המכותב אישר את התאמת המסמכים ושילם למוטב.
 
למרות אי ההתאמה במסמכים עקב התרשלות הבנק המכותב פטר בית המשפט את הבנק המכותב מאחריותו  בהעדר הסכם בין היבואן לבנק המכותב.
 
לדעתנו, כאשר בנק מכותב פועל כבנק מאשר והוא בעל הסמכות לאשר תשלום ולשלם למוטב, מוטלת עליו החובה העצמאית לבדוק את התאמת המסמכים ולאשר את התשלום רק בכפוף להתאמת המסמכים, כאמור, מן הראוי להטיל על הבנק המכותב חובת זהירות כלפי היבואן שעלול להיפגע ממעשיו או מחדליו של הבנק המכותב.
 
מאידך גיסא, בית המשפט חייב את הבנק הפותח (בנק איגוד) כלפי היבואן וקבע כי גם בעסקת אשראי דוקומנטרי "מאושרת" (במסגרתה הבנק המכותב הוא זה שבדק את המסמכים ושילם למוטב- לפי דרישת המוטב), קיימת לבנק הפותח חובה עצמאית ובלתי תלויה כלפי מבקש האשראי לבדוק את המסמכים, ובמקרה של אי התאמה, לנקוט בכל האמצעים שברשותו על מנת למנוע חיוב של המבקש. בית המשפט פסק כי "היה על בנק איגוד לבדוק את מסמכי האשראי מיד לאחר שהגיעו לידיו ... וככל שהיו בהם אי התאמות היה עליו לאתרן ולהימנע מלאשר לצ'ייס לחייב את חשבונו בסכום האשראי, וזאת בהעדר אישור מפורש של צד ג' או של התובעות לבצע את התשלום חרף אי התאמות ספציפיות שהתגלו והובאו לידיעתן".
 
בית המשפט הוסיף וקבע כי אכן היתה אי התאמה במסמכים לאור רישום שגוי בתעודות המקור אשר יגרום למניעת הפטור ממס לסחורה. 
 
עמיל המכס טיפל ליבואן בפתיחת האשראי ובנק איגוד חייב את חשבון עמיל המכס בסכום האשראי. בית המשפט קבע כי משהתרשל בנק איגוד באיתור אי ההתאמה במסמכים ולא פעל כנדרש על מנת למנוע את חיובו של עמיל המכס בסכום האשראי, והואיל ועמיל המכס פעל כלפי בנק איגוד כשלוח של היבואן, הרי שלמעשה נגרם ליבואן נזק לכל הפחות בגובה סכום האשראי.
 
בנק איגוד הגיש הודעה לצד שלישי נגד עמיל המכס וטען כי עמיל המכס חתם על מסמך המוותר על כל אי התאמה במסמכים ופוטר את הבנק מאחריות לכך. בית המשפט לא קיבל טענה זו וקבע, בין היתר, כי הוראות הפטור באותו מסמך בטלים מאחר והם מהווים תנאי מקפח בחוזה אחיד.
 
בסיכומו של דבר, בית המשפט קיבל את תביעת היבואן נגד בנק איגוד (הבנק הפותח) וחייב אותו בסכום האשראי. בית המשפט דחה את תביעת היבואן נגד הבנק המכותב ודחה את ההודעה לצד שלישי של בנק איגוד נגד עמיל המכס. 
 
ת.א. 13937/01 ימטקס בע"מ ואח' (ע"י עו"ד הלחמי) נ' בנק איגוד (ע"י עו"ד טננבאום), בנק צ'ייס מנהטן (ע"י עו"ד אליה) ו- Tutex  נגד ימית אלבני שירותים לוגיסטיים (ע"י עו"ד בן פורת).
 
עו"ד רועי גלעד שותף במשרד גרוסמן, זינגר, גלעד ושות', העוסק, בין היתר, בתחומי סחר בינלאומי, ביטוח ימי, עמילות מכס, שילוח בינלאומי ומיסי יבוא ויצוא. כל המידע המוצג על ידינו הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית.