בית המשפט: סעיף שיפוט זר בשטר המטען אינו חזות הכל

בית המשפט קבע כי במקרה שהמתדיינים בתובענה הם צדדים נוספים, שרק אחד מהם כפוף לסעיף השיפוט הזר מתקיימות נסיבות המצדיקות העדפת קיום הדיון בארץ
 
מאת עו"ד רועי גלעד
 
לפני מספר ימים ניתנה החלטה בבית המשפט המחוזי בתל אביב שדחתה בקשה של חב' שילוח צרפתית לסילוק תביעה על הסף ו/או לעיכוב הליכים מחמת קיומו של סעיף שיפוט זר בשטר המטען.
 
מדובר בתביעה כספית בגין נזק שנגרם למטען שנשלח מצרפת לישראל. התביעה הוגשה על ידי בעלי המטען וחברות ביטוח נגד גורמים שונים שלקחו חלק כזה או אחר בשילוח המטען. הנתבעים הגישו הודעות לצדדים שלישיים האחד נגד משנהו.
 
חב' השילוח הצרפתית, כאמור, הגישה בקשה לסילוק על הסף של התביעה ו/או לעכב ההליכים מחמת קיומו של סעיף שיפוט זר בשטר המטען, שמשמש כחוזה שבין הצדדים ואשר על פיו נשלח המטען לארץ. לטענת חב' השילוח הצרפתית, התביעה נגדה נסמכת על שטר מטען הקובע כי סמכות השיפוט הייחודית לדון בתובענות נגד חב' השילוח הצרפתית נתונה לבית המשפט בו מצוי מקום העסקים שלה, במרסיי שבצרפת.
 
הצדדים האחרים בתיק, לרבות אחת הנתבעות המיוצגת על ידי משרדנו, התנגדו לבקשת חב' השילוח הצרפתית לעיכוב הליכים. לטעמנו, אין מקום לעכב את ההליכים בתיק מאחר וחב' השילוח הצרפתית פעלה בשני כובעים שונים, האחד כמשלח בינלאומי שהוציא שטר מטען עליו נסמכת הבקשה לעיכוב הליכים (שטר מטען ראשון), והשני כסוכנת אנייה שהוציאה שטר מטען נוסף (שטר מטען שני).
 
בעוד שהבקשה לעיכוב הליכים של חב' השילוח הצרפתית התבססה רק על שטר המטען הראשון, עילות התביעה וההודעות לצדדים שלישיים נגד חב' השילוח הצרפתית התבססו על תפקידיה של חב' השילוח הצרפתית בכובעיה השונים על פי שני שטרי המטען, כאמור. טענה נוספת הייתה שחלק מהנתבעים שהגישו הודעות לצדדים שלישיים נגד חב' השילוח הצרפתית כלל אינם צד לשטרי המטען שהוצאו על ידה. 
 
בנסיבות העניין, סברנו כי גם אם מדובר בסעיף שיפוט ייחודי בשטר המטען הראשון, אין היגיון לפצל את הדיון כך שהטענות הנוגעות לתפקידה של חב' השילוח הצרפתית כמשלח מכוח שטר המטען הראשון ידונו בפני בית משפט במדינה אחרת ואילו הטענות האחרות המופנות כלפי חב' השילוח הצרפתית כסוכנת אנייה שהוציאה את שטר המטען השני, ידונו בפני בית משפט נכבד זה.
 
בית המשפט קיבל את הטענות שלנו ודחה את הבקשה של חב' השילוח הצרפתית. בית המשפט ציין כי לפי ההלכה המשפטית "אין בכוחו של הסכם בין הצדדים לשלול מבית משפט בישראל את סמכות השיפוט, עם זאת ככלל, יכבד בית-המשפט תניית שיפוט מוסכמת בין הצדדים ויפעיל את שיקול-דעתו להימנע מלהחיל את סמכותו במקרה שקיימת בו בין הצדדים תניית סמכות שיפוט ייחודית זרה".
 
בית המשפט אמנם קבע כי לדעתו מדובר בתניית שיפוט ייחודית אך אין בקביעה זו כדי להגיע למסקנה מחייבת כי יש להעביר את הדיון לבית המשפט המוסמך בצרפת. לדעתו של בית המשפט, במקרה שהמתדיינים בתובענה הם צדדים נוספים, שרק אחד מהם כפוף לסעיף השיפוט הזר מתקיימות נסיבות המצדיקות העדפת קיום הדיון בארץ שיכלול את כל הסוגיות המשפטיות שבמחלוקת ויחייב את כל בעלי הדין הרלבנטיים, על פני קבלת תניית השיפוט כמחייבת. בית המשפט הוסיף כי אין להתייחס לתניית השיפוט במנותק מהנסיבות של התיק, שהרי, ככל שההתייחסות תהיה לתניית השיפוט בלבד תהא התוצאה, קיום שני דיונים בעילות על בסיס עובדתי זהה, האחד בארץ והאחר בצרפת. קיום שני הליכים מקבילים על בסיס עובדתי זהה תסרבל את ההליך המשפטי, תמנע בירור כל השאלות השנויות במחלוקת בהליך אחד, וגם התוצאה יכולה להביא לקבלת החלטות סותרות – דבר המנוגד לכללי המדיניות המשפטית הראויה, ומנוגד לביטחון המשפטי, להגיון וממילא איננה פרקטית. הנוחות הדיונית ושיקולי היעילות גוברים במקרה דנן על אכיפת סעיף השיפוט, אשר כאמור לעיל מרבית בעלי הדין בתובענה כלל אינם כפופים אליו.
 
אנו סבורים כי החלטת בית המשפט הייתה נכונה בנסיבות העניין, בין היתר, לאור העובדה כי התיק כולל צדדים שאינם צד לשטר המטען ויש להם טענות שאינן בהכרח נובעות מהיחסים החוזיים הרלבנטיים לשטר המטען.
 
ת.א. 1514/07 (מחוזי ת"א) חתמי לוידס ואח' (ע"י עו"ד אילן אורלי) נ' G. Feron(ע"י עו"ד ארנון רוטברד), M.A.E Med Agrex Expressוא.מ.א סוכנויות ים מאוגדות בע"מ (ע"י עו"ד ש. פרידמן), טרנס כלל סחר בע"מ (ע"י עו"ד אורי אשר), י.ש.ע הובלות בע"מ (ע"י גרוסמן זינגר גלעד ושות' עוה"ד), הובלות המפרץ א.ע. בע"מ (ע"י עו"ד מועמר אסאדי).
 
עו"ד רועי גלעד שותף במשרד גרוסמן, זינגר, גלעד ושות', המתמחה, בין היתר, בתחומי סחר בינלאומי, כולל מכר טובין בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי, משפט ימי ואווירי, הובלה בינלאומית, ביטוח ימי, מיסים עקיפים, חוקיות היבוא והיצוא, הסכמי סחר וכללי מקור, קניין רוחני, זכויות יוצרים ועוד. כל המידע המוצג על ידינו הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית.