בית המשפט חייב משלח ישראלי בגין אובדן משלוח באנגליה

בית המשפט פסק כי המשלח הישראלי התרשל בביצוע תפקידו כמשלח גם אם שימש כסוכן בלבד ולא כמוביל בפועל האחראי על ההובלה, וכי התרשלות זאת גרמה לאובדן המטען
 
מאת עו"ד רועי גלעד
 
ביום 11.5.10 ניתן פסק דין המחייב משלח ישראלי לפצות יבואן בגין אובדן של משלוח ספרים. היבואן הגיש תביעה לפיצוי על סך של 461,000 שקל נגד משלח ישראלי בגין נזקים ישירים ועקיפים עקב אובדן של משלוח ספרים שנשלח מאנגליה. המשלח הישראלי הגיש הודעה לצד שלישי נגד המשלח האנגלי שטיפל מטעמו בשילוח המטען ונגד המחסן באנגליה. המשלח האנגלי, שיוצג על ידי משרדנו, הגיש הודעה לצד רביעי נגד המחסן. המשלח הישראלי והמשלח האנגלי הגיעו להסכם פשרה בסמוך לפני דיון ההוכחות בדבר חלוקת האחריות ביניהם משיקולי יעילות. המחסן לא התגונן וניתנו נגדו פסקי דין בהיעדר הגנה לטובת המשלח הישראלי והמשלח האנגלי.
 
היבואן הזמין שני משלוחים של ספרי לימוד מספקים אנגליים בשם פירסון ופינגווין. המשלח האנגלי התבקש על ידי המשלח הישראלי לתאם את הזמנת המטענים מהספקים ושילוחם ארצה. המטענים נשלחו בתנאי Free Carrier כאשר באחריות הספקים היה למסור את המטענים למחסן מטעם המשלח האנגלי בליברפול.
 
היבואן טען כי המשלוח של פירסון אבד במחסן באנגליה ואילו המשלוח של פינגווין הגיע לארץ בחוסר. עוד טען היבואן כי בהודעה על הגעת טובין מטעם המשלח הישראלי צוין המשלוח הלא נכון כמשלוח שהגיע ארצה וכתוצאה מכך, היבואן מסר הודעות שגויות ללקוחותיו. תביעת היבואן בסך של 461,000 שקל הורכבה משווי המטען של פירסון שאבד ומטען חלופי שנרכש בסך כולל של 70,000 שקל, אובדן הכנסות בגין המשלוחים של פירסון ופינגווין בסך של 191,000 שקל, נזק בגין איבוד לקוחות בסך של 100,000 שקל ופגיעה במוניטין בסך של 100,000 שקל.
 
המשלח הישראלי טען כי שימש כסוכן לתיאום השילוח וכי אינו אחראי חוזית כלפי היבואן בגין החוסר שנגרם. כמו כן, נטען כי המשלח הישראלי לא התרשל וכי היבואן כלל לא המציא ראייה המעידה כי המשלוח של פירסון (המשלוח שאבד) נמסר למחסן באנגליה. כאמור, מסירת המשלוח למחסן הייתה באחריות הספק ואם לא הומצאה ראייה המעידה על כך, לא הוכח כי המשלוח נמסר לידיו של המשלח האנגלי.  
 
המשלח האנגלי טען כי שימש כסוכן מטעם המשלח הישראלי לצורך תיאום הזמנת המשלוחים מהספקים ושילוחם ארצה. עוד טען המשלח האנגלי כי מסר למשלח הישראלי דיווחים שוטפים ונכונים בזמן אמת בכל הקשור בטיפול בהזמנת תיאום שילוח המטענים. כמו כן, טען המשלח האנגלי כי מערכת היחסים שלו עם המשלח הישראלי כפופה לתנאים האחידים של BIFA(ארגון המשלחים הבריטי).
 
כאמור, בסמוך לפני דיון ההוכחות המשלח הישראלי והמשלח האנגלי הגיעו להסדר פשרה בדבר חלוקת האחריות ביניהם במידה ותביעת היבואן תתקבל.
 
בית המשפט השתכנע כי המשלוח נמסר למחסן באנגליה. בית המשפט פסק כי המשלח הישראלי התרשל בביצוע תפקידו כמשלח גם אם שימש כסוכן בלבד ולא כמוביל בפועל האחראי על ההובלה. בית המשפט קבע כי היה על המשלח הישראלי לעקוב ולפקח אחר ההודעות שהתקבלו מהמשלח האנגלי בקשר למשלוחים וליתן ליבואן דיווח מדויק בזמן סביר. בסופו של דבר, בית המשפט קבע כי התרשלותו של המשלח הישראלי גרמה לכך שהמשלוח של פירסון כלל לא הוטען על גבי האנייה לישראל (ולא הגיע ארצה) והמשלוח של  פינגווין הגיע בחוסר.
 
למרות שהיבואן תבע סך של 461,000 שקל, בית המשפט פסק לטובת היבואן פיצוי בסך כולל של 50,000 שקל בלבד (שווי המשלוח של פירסון שאבד בצירוף נזק לא ממוני של 16,000 שקל) המהווה כ-10% מסכום התביעה. בית המשפט פסק כי היבואן לא הוכיח את שאר הנזקים שנתבעו על ידו.
 
לדעתנו, פסק הדין אינו נקי מביקורת. ראשית, בית המשפט ביסס את פסק דינו על מסמכים שלדעתנו, הם בלתי קבילים ולא היה מקום לבסס עליהם את פסק הדין. שנית, בית המשפט לא ממש התמודד עם שאלת מעמדו של המשלח הישראלי ועם שאלת הקשר הסיבתי בין הרשלנות הנטענת של המשלח הישראלי לבין הנזק. רביעית, הנזק הבלתי ממוני שנפסק לטובת היבואן כלל לא נתבע על ידי היבואן. חמישית, בית המשפט זקף לחובתו של המשלח הישראלי את העובדה כי נציג המשלח האנגלי לא הגיע ליתן עדות, בעוד שבית המשפט לא אישר ליבואן לזמן את אותו העד לעדות. 
 
עניין נוסף הראוי להתייחסות הוא סכום התביעה הבלתי פרופורציונאלי. יצוין כי בתחילת שלב קדם המשפט התקיים מו"מ בין הצדדים במטרה לחסוך בעלויות של ניהול המשפט. במסגרת זו הוצעה ליבואן, לפנים משורת הדין, פשרה בסכום דומה מאוד לסכום שנפסק לטובתו בפסק הדין. גם בית המשפט המליץ ליבואן בזמנו לאמץ את הפשרה והדברים מתועדים בפרוטוקול בית המשפט. חרף זאת, היבואן סירב בתוקף להצעה ודרש פיצוי בשווי קרוב לסכום התביעה. באי כוח המשלח הישראלי והאנגלי טענו בפני בית המשפט כי נוכח סירובו השרירותי של היבואן ועמידתו על סכום פיצוי מופרז וחסר פרופורציות הרי שאם בסופו של יום, בית המשפט יפסוק לטובת היבואן בפסק דין, לאחר קיום דיון הוכחות והשחתת זמן שיפוטי יקר, פיצוי בסכום דומה לפשרה שהוצעה לו מלכתחילה, הרי שיש מקום לחייב את היבואן בהוצאות המשפט. בית המשפט כלל לא התייחס לסוגיה זו בפסק הדין חרף העובדה כי פסק ליבואן סכום הדומה לסכום הפשרה שהוצעה.
 
ת.א. (שלום ת"א) עדנה טל (ע"י עו"ד זהר נווה) נ' אבי רם קרגו (ע"י עו"ד גבי דיסני ממשרד ש. פרידמן ושות') נ' Denholm-Bahr Forwarding Ltd.  (ע"י עו"ד רועי גלעד ממשרד גרוסמן זינגר גלעד ושות') נ' I.D.R. Logistics Ltd  (לא יוצגה).
 
עו"ד רועי גלעד שותף במשרד גרוסמן, זינגר, גלעד ושות', העוסק, בין היתר, בתחומי סחר בינלאומי, ביטוח ימי, עמילות מכס, שילוח בינלאומי ומיסי יבוא ויצוא. כל המידע המוצג על ידינו הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית