בית המשפט העליון: הספק אחראי לפגם בייצור הסחורה שסיפק

זאת גם אם הספק אינו היצרן. בית המשפט קבע כי ניתן לתבוע את הספק הן בתביעת אי התאמה חוזית כספקית המוצר, והן בתביעה נזיקית כיצרנית המוצר
 
מאת עו"ד רועי גלעד
 
לפני ימים אחדים ניתן פסק דין על ידי בית המשפט העליון שעסק בשאלת אחריותו של ספק מחו"ל בקשר לטובין שסיפק לקונה ישראלי. בית המשפט העליון פסק כי הקונה הישראלי רשאי לתבוע את הספק מחו"ל הן לפי חוק מכר טובין בינלאומי והן לפי דיני הנזיקין.
 
לדעתו של בית המשפט, חוק מכר טובין בינלאומי שחל בנסיבות העניין, אינו מבחין בין מוכר שייצר את הטובין בעצמו, לבין מוכר שהוא ספק בלבד לעניין האחריות למכירת מוצר פגום. כמו כן, בית המשפט קבע כי ניתן להחיל על המוכר אחריות גם לפי דיני הנזיקין הרגילים. 
 
בית המשפט העליון דן בערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב שניתן בעניין מחלוקת על האחריות לנזק שנגרם למנוע במפעלו של הקונה הישראלי. הקונה הישראלי מפעיל תחנת כוח לייצור חשמל. מסנן השמן שהותקן באחד משני הגנרטורים במפעל התפוצץ. הקונה קיבל שיפוי מהמבטח שלו. הקונה הישראלי ומבטחו הגישו תביעה נגד ספק המסנן בטענה כי הגורם לנזק ולהשבתת מנוע הגנרטור היה התבקעות המסנן שיוצר וסופק על ידי הספק.
 
בית המשפט המחוזי קבע כי המסנן הפגום לא יוצר על ידי הספק אלא על ידי חברה אחרת וכי בנסיבות בהן הספק הזר אינו היצרן של המוצר הפגום, כאמור, לא ניתן לתבוע את הספק בגין פגם ביצור ועל יסוד קביעה זו דחה בית המשפט המחוזי את התביעה.
 
בית המשפט העליון קיבל את הערעור שהגיש הקונה הישראלי ומבטחו וקבע כי הספק אחראי בגין הפגם בייצור. בית המשפט העליון פסק כי לא די בהנמקת בית המשפט המחוזי כדי לדחות את התביעה של הקונה הישראלי. בנסיבות, נקבע כי ניתן לתבוע את הספק הן בתביעת אי התאמה חוזית כספקית המוצר, והן בתביעה נזיקית כיצרנית המוצר.
 
בהתחשב במועד העסקה, בית המשפט קבע כי החוק הרלבנטי לענייננו הוא חוק מכר טובין בין-לאומי משנת 1971 ולא החוק משנת 1999. חוק זה חל "על חוזים למכר טובין שהתקשרו בהם צדדים שמקומות עסקיהם נמצאים בשטחיהן של מדינות שונות". חוק זה אינו מבחין בין מוכר שייצר את הטובין בעצמו, לבין מוכר שהוא ספק בלבד.
 
בית המשפט סבר כי הספק סיפק מוצר פגום ובהתחשב בטיב הפגם וגודלו, מדובר בפגם מהסוג שלא ניתן לגלותו באופן מיידי וכי יש ליתן לגביו הודעה מיד לאחר הגילוי. שאלת הקשר הסיבתי בין אותו פגם בייצור לבין הנזק שנגרם למנוע בו הותקן המסנן נותרה פתוחה ולא נקבעו כל ממצאים בשאלה זו על ידי בית המשפט המחוזי.
 
לעניין האחריות על פי דיני הנזיקין, בית המשפט העליון קבע כי במערכת היחסים שבין הקונה הישראלי לספק הזר, יש לראות בספק גם יצרן של המסנן שסופק לקונה - שכן בכל הנוגע לקונה לא נשמרה הבחנה בין החברות השונות (היצרן והספק) והן התנהלו "כגוש אחד". בית המשפט סבר כי על הספק ליטול אחריות להתנהלותו לאורך תקופת היחסים העסקיים, ולאחר קרות הנזק בפרט. למצער, על הספק לשאת בעלות המצג שיצר, שעליו הסתמך הקונה שעה שלא תבע את היצרן.
 
בסופו של דבר, בית המשפט העליון סבר כי יש להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לצורך הכרעה בשאלת הקשר הסיבתי בין הפגם לנזק, כאמור, הן במישור החוזי והן במישור הנזיקי.
 
ע"א 9422/06 הראל חב' לביטוח (עו"ד דוד אבולעפיה ועו"ד שי גרנות) ונורדן אנרגיה (1993) בע"מ (עו"ד פגי שרון ועו"ד דרור לין) נ' BTR Environmental Limited(עו"ד סגל ליויאן)
 
עו"ד רועי גלעד שותף במשרד גרוסמן, זינגר, גלעד ושות', העוסק, בין היתר, בתחומי סחר בינלאומי, ביטוח ימי, עמילות מכס, שילוח בינלאומי ומיסי יבוא ויצוא. כל המידע המוצג על ידינו הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית.