ביהמ"ש חייב את סוכני האנייה וסוכן המכס בגין שחרור מטען ללא שטר מטען מקורי

פסק הדין מחייב את סוכני האנייה וסוכן המכס לפצות את הבנק התובע בסכום העולה על 5 מיליון שקל, בגין שחרור מטענים ללא שטרי המטען המקוריים. מדובר בספיחי פרשת קבוצת אסא
 
מאת עו"ד רועי גלעד
 
ביום 24.5.10 ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בתל אביב באחת מהתביעות שהוגשו בעקבות קריסתה של קבוצת החברות של רובי אסא, המחייב את סוכני האנייה וסוכן המכס לפצות את הבנק התובע בסכום העולה על 5 מיליון שקל, בגין שחרור מטענים ללא שטרי המטען המקוריים שהוחזקו על ידי הבנק כבטוחות להבטחת המימון שנתן עבור עסקאות אלו.
 
כאמור, מדובר בתביעה אחת מתוך מספר תביעות שנוהלו בערכאות משפטיות שונות על ידי בנקים שונים בקשר עם מסירתן של סחורות יבוא שרכישתן מומנה על ידי הבנקים עבור קבוצת חברות אסא. תביעות אלו הוגשו נגד גורמי הובלה ומכס שונים עקב שחרורן של הסחורות שלא כנגד הצגת שטרי מטען מקוריים שהוחזקו על ידי הבנקים.
 
במקרה הנדון התביעה הוגשה על ידי בנק שוויצרי שמימן את רכישתו של מטען מטילי ברזל שהיה מיועד לחברת רם מקבוצת חברות אסא. המטען שוחרר ללא הצגת שטרי מטען מקוריים ובלא שתמורת המטען שולמה, כנגד כתב ערבות שנועד להבטיח את גורמי ההובלה במקרה ויתבעו בגין שחרור המטען ללא שטרי המטען המקוריים. התביעה הוגשה במקור נגד נתבעים שונים ואולם, מסיבות שונות, בסיומו של ההליך (שהחל בשנת 1995) סוכן האנייה, סוכן משנה מטעם סוכן האנייה וסוכן המכס נותרו הנתבעים היחידיים הרלוונטיים לעניין החיוב בפיצוי.
 
הבנק טען כי שילם עבור רכישת המטען שיועד לחברת רם וכי בהיותו המחזיק בשטרי המטען המקוריים הוא הבעלים החוקיים של המטען. מאחר והמטען שוחרר לידי חברת רם שלא כנגד הצגת שטרי המטען המקוריים מגיע לו פיצוי, בין היתר, מהגורמים שלקחו חלק בשחרור המטען לידי חברת רם. הבנק ביסס את תביעתו על עילות תרמית, רשלנות, גזל, הפרת חוזה, גרם הפרת חוזה וכדומה.
 
סוכן האנייה טען כי בזמנים הרלבנטיים לתביעה, ההתנהלות של שחרור מטען כנגד כתב ערבות הייתה התנהלות מקובלת בישראל ובעולם. בית המשפט ציין בהקשר זה כי על רקע מעמדו המשפטי של שטר המטען ועל רקע הוראות הדין הנוגעות להוצאת פקודת מסירה, נקבע שוב ושוב בערכאות השונות, כי שחרורו של מטען שלא כנגד שטר מטען אינה בגדר התנהלות נורמטיבית וחוקית וכי מי שפועל כך, עושה זאת על אחריותו בלבד. עוד נקבע על סמך העדויות שהובאו, כי הבנק לא ידע על שחרור המטען ללא שטר המטען המקורי.   
 
בית המשפט פסק כי לסוכן האנייה ולסוכן המשנה מטעמו קיימת חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי הבנק (הנשגר בשטר המטען) - במובן זה שהיה עליהם לצפות כי שחרור מטען שלא כנגד שטר מטען מקורי עלול לגרום נזק לבנק האוחז בשטר המטען. כמו כן, נקבע כי התנהגותם מהווה הפרה של חובת זהירות אשר בעטיה נגרם נזק לבנק. בית המשפט ציין כי הסיכון בעצם קיומו של הנוהל של שחרור מטען כנגד כתב ערבות עולה למעשה מנוסח כתב הערבות עצמו.  
 
בית המשפט אף חייב את סוכן האנייה וסוכן המשנה מטעמו לפי עוולת הגזל ובהפרת חוזה (שטר המטען) המהווה, בין היתר, התחייבות חוזית כלפי הנשגר, לפיה לא יימסר המטען אלא כנגד שטר מטען. בנוסף, בית המשפט חייב את סוכן האנייה באחריות שילוחית בגין העוולות של סוכן המשנה מטעמו. כמו כן, בית המשפט מצא לנכון, בנסיבות העניין, להטיל חבות אישית על בעלי סוכן האנייה ועל המנהל של סוכן המשנה מטעם סוכן האנייה.
 
בית המשפט קיבל את הטענה כי פעילותו של סוכן המכס מהווה חלק אינטגרלי מהליך שחרור המטענים וכי על סוכן המכס להיות מודע לדרישה להציג שטר מטען מקורי כתנאי לשחרור המטען ליבואן. בית המשפט דחה את טענת סוכן המכס כי אינו אחראי מאחר וכל תפקידו מתמצה בטיפול אדמיניסטרטיבי בהכנת המסמכים הנדרשים לשחרור המטען מהמכס. בית המשפט קבע כי לסוכן המכס יש תפקיד בשחרור המטען וחייב אותו בגין העוולות רשלנות וגזל.
 
בית המשפט לא קיבל את הטענה של רשלנות תורמת של הבנק בכך שלא "עמד על משמר זכויותיו" ואף דחה טענת קיזוז של דמי אחסנה שהיו צריכים להיות משולמים ככל שהמטען לא היה משוחרר.
 
בית המשפט קיבל את טענת סוכן המכס כי אחריותו אינה עולה על 25% מהחבות שהוטלה על סוכן האנייה, כפי שנקבע בע"א 3656/99 טרנסכלל סחר נ' מ.א.ר ספנות (להלן: "פסק דין טרנסכלל").
 
בית המשפט הפחית מסכום התביעה המקורי סכומים שהבנק קיבל כדיבידנד במסגרת הליכי הפירוק.
 
לדעתנו, פסק הדין אינו מחדש או משנה את המצב המשפטי הקיים, לפיו, גורם המשחרר מטען שלא כנגד שטר מטען מקורי מוסב כדין חב בחובת זהירות כלפי צד שלישי שאוחז בשטר המטען. אם אותו צד שלישי ניזוק עקב כך הוא זכאי לפיצוי מהגורם המשחרר. בהקשר זה, בית המשפט העליון כבר אמר את דברו באופן נחרץ בכל הנוגע לשחרור מטענים שלא כנגד שטרי מטען מקוריים בסיבוב קודם של פרשת אסא במסגרת פסק דין טרנסכלל.
לעיתים הגורם המשחרר ניצב בפני לחץ של הלקוח שדוחק בו לשחרר את המטען ללא שטרי מטען מקוריים. על הגורם המשחרר לזכור כי הוא חייב לצפות את הפגיעה במחזיק שטר המטען המקורי, המאבד את הבטוחה שלו, כאשר המטען משוחרר ללא הצגת שטר המטען המקורי וכי במידה וייתן יד לשחרור, כאמור, הוא חושף את עצמו לסיכון בפני המחזיק בשטר המטען המקורי.
 
ת.א. 951/95 (מחוזי ת"א) Banco Bilbao Vizcaya Argentaria נ' יעקב כספי ואח' (התובעת יוצגה ע"י עוה"ד אלחנני קנטור, עוה"ד של הנתבעים לא צוינו בפסק הדין). 
 
עו"ד רועי גלעד שותף במשרד גרוסמן, זינגר, גלעד ושות', המתמחה, בין היתר, בתחומי סחר בינלאומי, כולל מכר טובין בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי, משפט ימי ואווירי, הובלה בינלאומית, ביטוח ימי, מיסים עקיפים, חוקיות היבוא והיצוא, הסכמי סחר וכללי מקור, קניין רוחני, זכויות יוצרים ועוד. כל המידע המוצג על ידינו הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית.