אושר פסק בורר בין חברת שילוח בינלאומי לספקית שירותי עמילות מכס

בית המשפט בחן את הסכם הבוררות שנחתם בין הצדדים ואת התייחסות הבורר לשאלות שבמחלוקת אשר הועברו להכרעתו וקבע כי "בית המשפט אינו דן כערכאת ערעור על פסק הדין"
 
מאת עו"ד אסף שפי
 
לפני מספר ימים ניתן על ידי כבוד השופטת דניה קרת-מאיר בבית המשפט המחוזי בתל אביב (הפב (ת"א)  1695/09) פסק דין שעניינו בקשה לביטול פסק בורר בטענה שתוכנו מנוגד לתקנת הציבור לפי הוראות סעיף 24(9) לחוק הבוררות תשכ"ח – 1968 (להלן: "החוק") ובטענה שקיימת עילה על פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי, על פי הוראות סעיף 24(10) לחוק.
 
מדובר בבקשה לביטול פסק בוררות שניתן על ידי רו"ח מומחה אליו פנו הצדדים על מנת שיכריע במחלוקת החשבונאית ביניהם בעניין יתרת החוב של חברת שילוח בינלאומי (להלן: "החברה") לחברת פלטרנספורט בע"מ.  פלטרנספורט, אשר יוצגה על ידי הח"מ, סיפקה לאותה חברת שילוח שירותי עמילות מכס ושחרור מטענים על בסיס אשראי, בהתאם להסכם בין הצדדים (שירותי "Second").
 
הצדדים פעלו במשך שנים בהתאם להסכם שעיקרו הסדרת מתן שירותי עמילות המכס ושחרור המטענים. ההסכם בין הצדדים הסדיר גם את נושא האשראי שהעמידה פלטרנספורט לחברה, לרבות את נושא שיעור הריבית על האשראי ואופן חישובה.
 
לאחר מספר שנים של פעילות משותפת הצטברו חובות כלפי פלטרנספורט אשר חרגו ממסגרת האשראי שנקבעה בהסכם והתגלעה מחלוקת בין הצדדים באשר לגובה החוב של החברה לפלטרנספורט. המחלוקת החשבונאית הועברה, בהסכמת הצדדים, כאמור, להכרעתו של רואה חשבון מומחה שקיבל את תחשיב החוב של פלטרנספורט וקבע כי סכום החוב של החברה כלפי פלטרנספורט תואם את האמור בספרי  פלטרנספורט. בגדר פסק הבורר חויב גם בעל המניות ומנהל החברה, באופן אישי, לשאת בתשלום החוב מתוקף היותו ערב אישית לחובות החברה כלפי פלטרנספורט, על פי ההסכם בין הצדדים.
 
בעקבות פסק הבורר הגישו החברה ובעליה בקשה לביטולו בשתי עילות על פי החוק: תוכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור וקיימת עילה על פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי. בא כוח החברה טען, בין היתר, כי הבורר התעלם כביכול מטענות שהועלו בפניו וכי שגה כאשר קבע כי יתרת הפתיחה היא כמפורט בכרטסת הנהלת החשבונות של פלטרנספורט.
 
בבואו להכריע בבקשה לביטול פסק הבורר, בחן בית המשפט את הסכם הבוררות שנחתם בין הצדדים ואת התייחסות הבורר לשאלות שבמחלוקת אשר הועברו להכרעתו.
 
בית המשפט הדגיש כי "איננו דן כערכאת ערעור על פסק הבורר ואין הוא אמור לבחון אם צדק הבורר בקביעותיו או טעה בהן על פי הדין".
 
במסגרת הסכם הבוררות ניתנה לבורר הסמכות לפסוק במחלוקת שבין הצדדים. בית המשפט קובע כי מפסק הבורר עולה כי הבורר אכן התייחס לשאלות שבמחלוקת, אפשר לצדדים להגיש מסמכים ובסופו של דבר קבע את קביעותיו תוך התייחסות לכל המסמכים והטענות שהובאו בפניו, לרבות הטענות בעניין יתרת הפתיחה. בסופו של יום ניתן פסק בורר מנומק המתייחס לשאלות שבמחלוקת כפי שהועברו אליו על ידי הצדדים בהסכמה.
 
עילת ביטול פסק הבורר המתקיימת כאשר  תוכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור מתאימה למקרים של עדות שקר ומרמה וברור שאיננה רלבנטית לנסיבות אלו.
 
כבוד השופטת דניה קרת-מאיר מבססת את החלטתה לדחיית הבקשה לביטול פסק הבורר על פסק דינו של כבוד  השופט דנציגר בר"ע 3268/09 אורן נ' רבינסקי שם נקבע כי "אין להשלים עם מצב בו צד שפנה בהסכמה לבוררות, ינסה להביא לביטול פסק בוררות רק בשל אי שביעות רצונו מהתוצאה. התערבות שיפוטית בפסק הבורר מוגבלת לעילות מוגדרות בחוק. עילות אלה מוחלות בזהירות ועל דרך פירוש דווקני כדי ליתן תוקף לפסק ולא לבטלו".
 
בית המשפט החיל למעשה את ההלכה הנ"ל ויישם את המדיניות המשפטית בהליכי ביטול פסק בוררות לפיה "העילות לביטול הפסק הן מוגדרות ויש להחיל אותן בזהירות על ידי פירוש דווקני".
 
בסיכומו של דבר, דחה  בית המשפט את הבקשה לביטול פסק הבורר, אישר את פסק הבורר  וחייב את החברה ובעליה בהוצאות משפט בסך של 20,000 שקל.
 
את חברת פלטרנספורט בע"מ ייצג, הן בהליך הבוררות והן בבית המשפט המחוזי משרד גרוסמן, זינגר, גלעד ושות'. החברה ובעל המניות יוצגו על ידי עו"ד מנחם ליאב.
 
עו"ד אסף שפי ממשרד גרוסמן, זינגר, גלעד ושות', העוסק, בין היתר, בתחומי הסחר הבינלאומי, ביטוח ימי, עמילות מכס, שילוח בינלאומי ומסי יבוא ויצוא.