תיקון חוק התקנים: הקלות על התאמות התקינה בארץ לתקינה הבין לאומית

נוסף על כך שהתיקון מאפשר את זירוז ההכרזה על עדכונם של תקנים רשמיים, תורם התיקון גם לשמירה על הבטיחות ובריאות הציבור. התיקון מתייחס רק לקבוצת התקנים הרשמיים המאמצים תקנים בין-לאומיים


11:30 ,22.08.2018 מאת: עו״ד גיל נדל, עו״ד דייב זיתון, ירדן ברוך

כללי: סעיף 8 לחוק התקנים התשי״ג-1953, קובע מנגנון להכרזה על תקנים שנקבעו על ידי מכון התקנים הישראלי. כמו כן קובע הסעיף הוראות לעניין פרסום על אודות שינויו, החלפתו או ביטולו של תקן שהוכרז כתקן רשמי. 

 

במסגרת התיקון הקודם לחוק (תיקון מספר 12) בדבר שינוי מבני בענף התקינה, נקבעו הוראות לעניין עדכון רשמיות של תקן רשמי המתבסס על תקן בינלאומי וכן הוראת מעבר לעניין בחינתם והתאמתם של תקנים רשמיים, שההכרזה לגביהם פורסמה ברשומות לפי אוגוסט 2016 לתקינה בין לאומית.

 

הווה אומר, במקרה בו קיימים שינויים בין התקן הרשמי לבין התקן הבין-לאומי שהם ״שינויים לאומיים מתחייבים״, קרי, שינויים הנובעים ממאפיינים ייחודיים כגון הדין הישראלי, התאמת שפה ועוד, על שר הכלכלה להביא את הנושא לדיון בוועדה המייעצת, אשר ייעודה לבחון את ההצדקות לשינויים.

 

בדברי ההסבר להצעת חוק התקנים (תיקון מספר 13) אשר אושר בתחילת שנת 2018, נכתב כי: ״ערב כניסתו של תיקון מס׳ 12 לתוקף נמצאו כ־300 תקנים בתהליך של בחינה לעניין התאמתם לתקינה בין-לאומית, מהם כ-150 תקנים היו בשלבי התייעצות שונים, ומתוכם כ-80 תקנים נמצאו בהמתנה של יותר מ-90 ימים להתייחסות השרים הממונים, כלומר מעבר לתקופה הקבועה להעברת התייחסות השרים כאמור בסעיף 8(ה1()2 )לחוק. 

 

עם כניסתו של התיקון האמור לתוקף, הוחזרו כל התקנים הנזכרים, שהטיפול בהם היה כאמור בעיצומו, לתחילת הליכי הבדיקה כפי שנקבעו בחוק במסגרת אותו תיקון. ואולם סיום הבדיקה של אותם תקנים מתעכב. זאת, בין השאר, בשל ההמתנה הממושכת לדיון בתקן בוועדת האימוץ אשר נובעת במידה רבה מהעומס הרב המוטל על הוועדה עקב החזרת כל התקנים כאמור לבדיקתה, נוסף על עבודתה השוטפת; וכן בשל העיכוב בקבלת התייחסות השרים הממונים, אשר לפי סעיף 8(ה1) לחוק אי העברת התייחסותם במועד כמוה כהבעת התנגדות לעדכון רשמיות התקן״.

 

לאור דברים אלה, הוחלט כי קיים צורך חיוני לקביעת מנגנון שיאפשר בדיקה יעילה ומהירה של כל אותם תקנים רשמיים לעניין התאמתם לתקינה הבינלאומית.  

 

עיקרי התיקון: על פי דברי ההסבר להצעת חוק התקנים (תיקון מספר 13), מטרת התיקון הינה לתרום להפחתת הרגולציה והסרת חסמי הייבוא במדינת ישראל, זאת לשם הפחתת יוקר המחייה ולשם סיוע לעוסקים בתחום. נוסף על כך שהתיקון מאפשר את זירוז ההכרזה על עדכונם של תקנים רשמיים, תורם התיקון גם לשמירה על הבטיחות ובריאות הציבור.

 

התיקון מתייחס רק לקבוצת התקנים הרשמיים המאמצים תקנים בין-לאומיים, אשר היו קיימים לפני אוגוסט 2016 ולא לתקנים חדשים. לפי התיקון, תקנים בינלאומיים יאומצו כלשונם, ללא התאמות ייחודיות לישראל, וזאת, למעט שינויים הכרחיים כגון בטיחות הציבור, בריאות הציבור והגנה על הסביבה. 

 

כנדרש בתיקון, פרסם הממונה על התקינה הודעות על כוונות עדכון הרשמיות של תקנים רשמיים וכוונות הסרת הרשמיות משינויים לאומיים בלתי-מתחייבים בתקנים רשמיים, אשר אימצו תקינה בינלאומית מקבילה. 

 

ניתן לאתר בקישור זה את כל התקנים שלגביהם פורסמו הודעות על ידי הממונה על התקינה ולהעביר התייחסות לשינויים הלאומיים בתקן. משרדנו מכין ומרכז פניות רלבנטיות מטעם עוסקים ויבואנים שונים.

 

 

תיקון חוק התקנים: הקלות על התאמות התקינה בארץ לתקינה הבין לאומית* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: [email protected]