תיקון חוק הפיקוח על יצוא בטחוני: זמן האצלת סמכויות

לאחרונה אישרה הכנסת את התיקון לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשע"ו-2016, והתיקון הפך לחלק בלתי נפרד מן החוק. להלן סקירה של השינויים העיקריים שהוכנסו לחוק ואשר עשויים להשפיע על העוסקים ביצוא ביטחוני.

התיקון כולל למעשה שני נושאים מרכזיים: (1) מתן פטור מחובת רישיון שיווק ויצוא בנסיבות מסוימות; (2) אצילת סמכות למתן רישיון לגורם נוסף במשרד הביטחון שעד כה לא היה מורשה לתת רישיון.

בסוף שנת 2007 נכנס לתוקפו חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני התשס"ז – 2007. החוק מסדיר את הפיקוח על יצוא מישראל של ציוד, ידע ושירותים ביטחוניים. מטרת החוק היא הסדרת הפיקוח על יצוא ביטחוני מטעמים ברורים (ביטחון לאומי ובינלאומי, מדיניות חוץ, וכו').

כחלק מהמאמץ לפקח על היצוא, מחויבים יצואנים ביטחוניים לקבל רישיון שיווק ורישיון יצוא עבור הטובין שבהם סוחרים. רישיון זה היה מאושר על ידי אחד משני גורמים: מנכ"ל משרד הביטחון, או ראש האגף לפיקוח על יצוא ביטחוני (אפ"י).

לפני כניסת התיקון לתוקף, כל יצואן ביטחוני שהיה מעוניין לשווק ו/או לייצא מוצר ביטחוני כהגדרתו בחוק, גם אם סבר כי פעולה זו אינה דורשת רישיון, היה חייב לפנות לאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני לשם קבלת אישור שהפעולה פטורה מהוצאת רישיון.

כך, לדעתנו, נוצר מצב אבסורדי, בו גם במקרים בהם ידוע ליצואנים הביטחוניים בוודאות כי הפעילות המסחרית אשר לה הם מבקשים רישיון הינה פעילות מותרת ואינה מצריכה רישיון, עדיין היה עליהם לפנות בבקשה לקבלת פטור מאפ"י. כמובן שמצב שכזה פגע ביצואנים הביטחוניים, אשר נאלצו להמתין עד לקבלת פטור מאפ"י, כאשר בזמן זה, פעמים רבות לקוחות פוטנציאליים איתרו ספק חלופי.

התיקון לחוק מציע כי שר הביטחון יקבע בתקנות מקרים ספציפיים בהם קיים פטור מחובת רישיון. במקרים אלו, לא יהיה צורך כלל בהגשת בקשה לפטור, דבר שיחסוך זמן רב ומאמץ מהיצואנים הביטחוניים.

בנוסף, לפני כניסת התיקון לתוקף היו קיימים במדינת ישראל אך ורק שני גורמים  אשר מוסמכים לייתן רישיון שיווק או יצוא: מנכ"ל משרד הביטחון וראש אפ"י. ברור כי עובדה זו הקשתה מאד הן על יצואנים ביטחוניים והן על אפ"י ומשרד הביטחון. לעיתים, חלפו חודשים רבים ממועד בקשת הרישיון ועד מועד אישורה, עניין שהיווה מכה קשה לתעשייה הביטחונית הישראלית.

במסגרת התיקון לחוק הוחלט כי מנכ"ל משרד הביטחון יאציל סמכותו לעובד בכיר נוסף באפ"י, אשר יהיה מוסמך גם הוא לחתום על רישיונות שיווק ויצוא, בתקווה כי הדבר יפחית את עומס העבודה ואת זמני ההמתנה עד לקבלת רישיון.

יצויןכי התיקון עבר בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת בתאריך 29.3.16 ולכן הינו חלק בלתי נפרד מן החוק.

על אף שנראה כי התיקון עשוי להקל במידה מסוימת במישור הפרוצדוראלי של בקשת רישיונות שיווק ויצוא, עדיין מוקדם לדעת האם התיקון ייושם בשטח, ואיך.

אמנם רשימת הפטורים ששר הביטחון יצטרך לגבש עשויה לסייע מאוד, אך עד שתיקבע רשימה כזו, המצב נשאר כפי שהיה קודם לכן.

נוסף, לטעמנו יש לבצע צעדים נוספים שיקצרו את תקופת הזמן הנדרשת למתן רישיון; אמנם בקרוב יוסמך גורם נוסף באפ"י שיוכל לייתן רישיונות, אך ברור לכל כי שלושה גורמים בסה"כ שאחראים על כל הרישיונות הביטחוניים במדינת ישראל לא יעמדו בעומס בטווח זמנים קצר. לדעתנו יש להסמיך גורמים נוספים למתן רישיונות.

חשוב להבהיר כי הסקירה מתייחסת רק לעיקרי הדברים, ולא לכלל השינויים.