תחת כיפת השמיים

מחסן חוייב לפצות יבואן בגין נזק שנגרם לפלטות עץ שאוחסנו תחת כיפת השמיים ולא במקום מקורה.

היבואן ייבא בחודש אוגוסט 2010 פלטות עץ מברזיל, כאשר הסחורה היתה מיועדת לייצור רהיטים. הסחורה נפרקה במחסן, כאשר מחציתה נמכרה ללקוחות ומחציתה נותרה במחסן. היבואן טען כי החלק שנותר במחסן נפגע בשל אחסנה לקויה, והדבר נודע לו כאשר מכר את הסחורה ללקוח שסירב לקבלה, בטענה כי היא פגומה לאחר שעמדה בשמש.

היבואן טען כי המחסן התרשל בתפקידו, בכך שאחסן את הסחורה בחצר חיצונית, כשהיא חשופה לקור, לחום ולגשם. לפי חוות דעתו של שמאי מטעם היבואן, הוערך הנזק בסכום של כ-58 אלף שקל. בנוסף תבע היבואן אובדן רווחים, הוצאות הפריקה ושכר טרחת השמאי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

המחסן הכחיש את כל טענות היבואן, מלבד העובדה שהסחורה אוחסנה במחסניו. כך טען המחסן כי הסחורה אוחסנה במחסן מקורה, וכי כל נזק שנגרם לה, נגרם לאחר הוצאתה מהמחסן. 

השופטת עירית קויפמן מבית משפט השלום בבאר שבע קבעה כי על היחסים דנן חל ס' 1(ג) לחוק השומרים, תשכ"ז-1967: "השומר נכס המקבל תמורה בעד השמירה או שיש לו בשמירתו טובת הנאה אחרת לעצמו, ואיננו שואל, הוא שומר שכר".

עוד נקבע, כי המחסן הינו "שומר שכר", אף שפעולת השמירה היא טפלה לפעולה העיקרית, שהיא האחסנה. בית המשפט חזר על הלכות קודמות, לפיהן שומר שכר שהוא מחסנאי נדרש לנקוט את כל האמצעים הסבירים לשמירת הסחורה, ובמקרה של רשלנות, שלו או של עובדיו, שגרמה לנזק, יהיה עליו לפצות את הבעלים, ואולם אם הנזק, למשל גניבה, אירע מבלי שהיתה רשלנות מצד השומר (או עובדיו), לא יישא באחריות. בדומה למוביל פרטי, נטל ההוכחה על המחסנאי להראות שלא התרשל.

בית המשפט קבע כי הסטנדרט הראוי לאיחסון סחורת עץ הוא במחסן מקורה שלא חשוף לפגעי מזג האוויר, ואולם במקרה הזה המחסן לא הצליח להוכיח כי איחסן את הסחורה במקום מקורה, ולכן התרשל. 

לעניין הוכחת הנזק, קבע בית המשפט כי חוות הדעת שהוגשה מטעם היבואנית לא נסתרה, שכן המחסן לא הגיש חוות-דעת נגדית. 

לגבי הנזקים הנוספים שמעבר לנזק הישיר, כגון הפסד רווחים וכו', נדחתה התביעה בהיעדר הוכחה. 

לכן, התביעה התקבלה בחלקה, והמחסן חויב לשלם ליבואן סך של כ-58 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 13 אלף שקל.