תחרות בלתי הוגנת ביבוא

פעמים רבות נדרשים בתי משפט לדון בבקשות למתן צווי מניעה שימנעו תחרות בלתי הוגנת. הסיטואציה הנפוצה ביותר היא כאשר צדדים כורתים ביניהם הסכם אי תחרות, שמופרים, לטענת צד אחד, כשהצד השני מתחרה באופן בלתי הוגן. סיטואציות מעין אלו עשויות להתרחש גם בהקשר של מיזם משותף ליבוא מוצר מסוים.

לאחרונה פסק בית המשפט השלום בתל אביב כי חברת טלרון, הנשלטת על ידי חברת לובינסקי, הפרה לכאורה הסכם אי תחרות בעצם פנייתה לספק זר של שמנים. בית המשפט העניק לתובע צו מניעה נגד טלרון, אך בית המשפט המחוזי עיכב את ביצוע ההחלטה.

חברת שורק וחברת טלרון הקימו מיזם משותף הנוגע ליבוא שמן מספק זר בשם יורול בהולנד. חברת שורק היתה בעברה היבואן הבלעדי של אותו ספק. הצדדים חתמו על חוזה, כשאחת התניות המרכזיות בו היתה התחייבות של טלרון לאי תחרות בנוסח הבא: "טלרון לא יצרו כל קשר ישיר או עקיף עם חברת יורול שלא על דעת חברת שורק וזאת בכל תקופת ההסכם ובמשך 12 חודשים מעת סיום ההסכם".

בשלב מסוים הסתיימה מערכת היחסים בין הצדדים ושורק פנתה לבית המשפט בטענה שטלרון הפרה את ההסכם ופנתה לספק הזר, בניגוד לתניית אי התחרות. השופט אריאל צימרמן קבע כי למרות שנזקיה של שורק לכאורה עשויים להיות כספיים בלבד, הדבר לא מצדיק הימנעות ממתן צו מניעה, כאשר אין ספק שתניית אי התחרות בתוקף, ושורק הוכיחה בשלב זה כי הקשר עם יורול הוא אחד מנכסיה המרכזיים.

לכן, ניתן צו מניעה נגד טלרון, האוסר עליה לפנות ליורול ובתנאי ששורק תפקיד ערבון בסך 15 אלף שקל. טלרון חויבה בהוצאות משפט בסך 25 אלף שקל בשל התנגדותה למתן הצו.

במקרים נוספים הגיעו תניות של אי תחרות מגיעות לדיון בבית הדין לעבודה, כאשר מדובר בתחרות בין עובד לשעבר של חברה לאותה חברה.

למשל, בשנת 1996 אכף בית הדין לעבודה תניית אי תחרות נגד עובד לשעבר של חברת שילוח, לאחר שהוא עבר לעבוד בחברה מתחרה.

בפסקי דין שניתנו בבית המשפט העליון בתיקי רדגארד נגד צ'ק פוינט ו-AES Systems Inc, סויג כוחה של תניית אי תחרות ביחסי עובד לשעבר - מעביד, ונקבע כי בית המשפט יאכוף תנייה כזו במקרים שהוכח לו שהעובד קיבל הטבה מיוחדת תמורת אי התחרות, או כי מדובר בהגנה על סוד מסחרי של המעביד.

במקרה נוסף שנפסק לפני מספר שנים, אכף בית הדין לעבודה תניית אי תחרות, במקרה שבו מנהלת בכירה בחברה העוסקת בשינוע והובלה ימית עברה לחברה מתחרה והקימה בה מחלקה זהה. בית הדין הסיק כי מוצדק לאכוף את התנייה משום הראיות שהצביעו על כך שהעובדת תכננה לכאורה את המהלך.

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי. * עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט:www.nadel-law.co.il