תובע ייצוגי סדרתי

בית המשפט המחוזי בנצרת דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית, שהוגשה נגד יצרנית של תרכיז עגבניות, בטענה שהסימון על המוצר היה שלא כדין.

לפי הטענה הפרה היצרנית את הוראות תקן ישראל 1145 שכותרתו "סימון מזון ארוז מראש", הפרה את הוראות צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), התשנ"ט-1998, וכן הפרה את הוראות תקן ישראל 730 שכותרתו "מוצרי עגבניות", משום שלא סימנה את שיעור העגבניות (באחוזים) הנמצא ב"תרכיז עגבניות". על כן הוטעה התובע הייצוגי באשר לטיב המוצר ואיכותו. עוד נטען שהיצרנית לא סימנה באופן ברור את תאריך הייצור של המוצר נשוא התביעה. על כן דרש התובע הייצוגי השבה מלאה/ חלקית מהסכום ששילם בעד המוצר והעמיד את נזקו הממוני על 10 שקלים לחודש, כשסכום התביעה הייצוגית הועמד על 3 מיליון שקל.

היצרנית דחתה את הטענות וציינה כי סעיף 8.3.1.1 תוקן בגיליון תיקון מס' 6 ונכנס לתוקף רק ביום 6 באוקטובר 2010, בעוד שהמוצר נשוא התביעה יוצר לפני כן. בנוסף נטען שהיצרנית סימנה את תאריך הייצור של המוצר וכן לא נעשתה פנייה מוקדמת אליה ומדובר בתובע ייצוגי סדרתי נעדר עילה.

בית המשפט קבע שהיצרנית לא הפרה את סעיף 8.3.1.1 לתקן 1145 משום שהמוצר יוצר לפני כניסת התיקון הנ"ל לתוקף. על כן, נקבע שהיצרנית לא הפרה חובה חקוקה, לא הטעתה את ציבור הצרכנים, ולכן לא עומדת לתובע הייצוגי עילת תביעה אישית.

בית המשפט הוסיף כי חלות על התובע הייצוגי חובת תום הלב וחובות נוספות, שמטרתן למנוע בזבוז זמן ומשאבים מיותרים, מתוך פסק הדין: "אשר מטעם זה ראוי כי טרם יפנה לבית המשפט בבקשה לייצג קבוצה גדולה של אנשים בעילה כלשהי, יערוך את כל הבדיקות והבירורים הנדרשים להוכחת התביעה באופן לכאורי". על כן נקבע כי במקרה זה, "התנהלותם של המבקש ובא כוחו בענייננו הביאה לבזבוז זמן ומשאבים הן של הצדדים והן של בית המשפט, שלא לצורך".

בית המשפט קבע גם כי סימון תאריך הייצור והתפוגה בצורת קוד היה תקין, והתובע הייצוגי לא הוכיח מדוע שיטת הסימון הייתה פסולה.

לאור כל האמור לעיל נדחתה הבקשה לאישור התביעה כייצוגית ובית המשפט הטיל על התובע הייצוגי הוצאות משפט בסך 40 אלף שקל.

נכון למועד זה, ערער התובע הייצוגי לבית המשפט העליון וערעורו טרם הוכרע. במקביל להגשת הערעור הגיש התובע הייצוגי בקשות לעיכוב ביצוע פסק הדין בבית המשפט המחוזי בנצרת, ולאחר מכן בבית המשפט העליון. שתי הבקשות נדחו.

החלטתו קבע בית המשפט בנצרת: "הכלל הוא שעצם הגש ערעור אינו מעכב את ביצוע פסק הדין" ובפרט כאשר מדובר בחיוב בתשלום הוצאות בלבד. החריג לכלל מתקיים כאשר בית המשפט שוכנע כי יש סיכוי ממשי לערעור וכי לא יהיה ניתן להשיב את המצב לקדמותו לאחר זכייה בערעור, כאשר נטל השכנוע חל על המבקש ואילו בענייננו, לא הורם הנטל".

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי. * עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט:www.nadel-law.co.il