תביעה נגד מוביל יבשתי זר לא תידון בישראל

כאשר מוגשת תביעה נגד נתבע זר שנמצא מחוץ למדינת ישראל, הוא רשאי לפנות לבית המשפט בטענה כי אין לקיים את הדיון בעניין בפני בית המשפט בישראל, הואיל וקיימת מדינה אחרת בה נכון יותר לקיים את התביעה, שכן מירב זיקות הסכסוך קשורות למדינה אחרת.

כתוצאה מכך, בית המשפט יכול לקבוע כי לא ניתן יהא לנהל את התביעה בישראל. במקרה כזה, במידה שהתובע ירצה, הוא יוכל להגיש את התביעה במדינה הזרה.

חברת הצורפים העוסקת ביבוא חומרי גלם לייצור פרטי אומנות רכשה מחברה איטלקית פחי כסף מעובדים אותם וייבאה לישראל. במהלך היבוא נגרם נזק לטובין. לפיכך, הגישה חברת הצורפים תביעה כנגד חברת הביטוח מנורה מבטחים, אשר צירפה לתביעה את משלח ישראלי ואת המוביל היבשתי הזר (האיטלקי), אשר הוביל את המטען בתוך איטליה.

המוביל הזר פנה לבית המשפט בטענה כי אין לקיים את הדיון בעניינו בפני בית המשפט בישראל, כי אם איטליה היא המקום הנכון והראוי לקיים בו את הדיון. הנימוק היה כי בשינוע הטובין לקחו חלק מספר רב של גורמים, ותפקידו הסתכם רק בהובלה היבשתית בתוך תחומי איטליה.

בנוסף, המוביל הזר טען כי היה מעין קבלן משנה, הואיל והוא נשכר על ידי חברה איטלקית אחרת לביצוע ההובלה, ועל פי החוזה בין שתי החברות האיטלקיות יש להחיל את הדין האיטלקי.

חברת הביטוח מנורה והמשלח טענו כי כיום, בעקבות הגלובליזציה הבינלאומית, יש לאפשר הגשת תביעות בכל מקום בעולם. בנוסף טענו כי מירב זיקות הסכסוך הן לישראל, כגון מקום מושבם של הצדדים ושל העדים, מקום הגעת המטען, מקום גילוי הנזק, ועוד.

בנוסף נטען כי המוביל הזר הוא חלק משרשרת הובלה בינלאומית של המטען ולכן עליו לצפות כי הוא יכול להיתבע באחת מארצות היעד אליהן הגיעו הטובין.

בתגובה לטענות אלה טען המוביל הזר כי לא התחייב להוביל את הטובין לישראל, אין הוא חברת תעופה או חברת שילוח בינלאומית הפועלות ברחבי העולם, ולכן לא הייתה לו ציפייה סבירה שתוגש נגדו תביעה בכל מקום בעולם.

בית משפט השלום בתל אביב חזר על ההלכות הידועות, לפיהן הפורום שראוי שידון בסכסוך הוא זה שלו מירב הזיקות לנושא התביעה.

בבחינת שאלת זו קבע בית המשפט כי מירב הזיקות בעניין זה הם לאיטליה, הואיל וחוזה ההובלה נחתם בין שתי חברות איטלקיות באיטליה, המוביל הזר הוביל את הטובין רק בתחומי איטליה ולכן לא הייתה לו ציפייה סבירה כי תוגש נגדו תביעה בישראל.

לאור זאת, קיבל בית המשפט את בקשת המוביל הזר וקבע כי בית המשפט בישראל מחוסר סמכות לדון בענייננו, וחייב את המשלח הבינלאומי וחברת הביטוח בהוצאות משפט של 12,000 שקל.