תביעה נגד חברת הובלות איטלקית לדיון באיטליה

בית משפט השלום בחיפה קיבל בקשה של חברת הובלות איטלקית לעיכוב ההליכים נגדה בתביעה שהגיש יבואן בישראל בגין נזק למטען. ההליכים עוכבו בשל תניית שיפוט זר הקבועה בשטר המטען.

היבואן חתם על הסכם להובלת מסכי טלוויזיה בהובלה יבשתית וימית מגרמניה דרך איטליה לארץ. למטען נגרם נזק והיבואן תבע את חברת הספנות ואת חברת ההובלות באיטליה בגין הנזק.

חברת ההובלות מאיטליה טענה לסמכות שיפוט ייחודית לבית המשפט באיטליה לאור הכיתוב בשטר המטען.

היבואן טען כי אינו מתכחש לתניית השיפוט הזר הייחודית הקיימת בשטר המטען, אך במקרה זה, טען, אין לכבד את תניית השיפוט, היות ושטר המטען מתייחס רק לעילות חוזיות, בעוד שבמקרה זה מדובר בעילה מדיני הנזיקין.

כמו כן, נטען ששטר המטען מייחס לקטע ההובלה הימית ואם הנזק אירע בזמן ההובלה היבשתית, אין רלוונטיות לתניית השיפוט. בנוסף, נטען כי משיקולי יעילות ונוחות, מוצדק לנהל את התביעה בארץ, שכן התביעה ממילא תתברר נגד יתר הגורמים בשרשרת ההובלה, כמו חברת הספנות. לבסוף, נטען כי תניית השיפוט מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד.

מנגד טענה חברת ההובלות האיטלקית, ששטר המטען קובע כי בכל מחלוקת בין הצדדים, הסמכות לדון תהיה לבית המשפט בוורונה, איטליה, ולפיכך אין לבית המשפט בארץ סמכות לדון בתובענה בדבר הנזקים שנגרמו למטען בדרכו לארץ.

השופטת תמר נאות-פרי בחנה את כל טענות ההגנה של היבואן כנגד שטר המטען ודחתה אותן אחת לאחת. נקבע כי תניית השיפוט מתייחסת גם לפן הנזיקי וגם לפן החוזי, וכי ההכרעה אם הנזק נגרם בזמן ההובלה ביבשה או בים תוכרע בפסק הדין ולא בשלב זה.

עוד נקבע, כי למרות שליבואן יהיה נוח ויעיל לנהל את הדיון בבית משפט בארץ, אין בכך לגבור על תניית השיפוט הייחודית.

בנוסף, נפסק כי אין מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד, היות שהוא אינו שולל את זכות החברה לתבוע באיטליה, ומדובר בשתי חברות המנהלות עסקים בינלאומיים.

לכן, בקשת החברה האיטלקית לעיכוב הליכים התקבלה והיבואן חויב בהוצאות משפט בסך 3,000 שקל בצירוף מע"מ.

משמעות ההחלטה היא שהיבואן ייאלץ לתבוע את חברת ההובלות האיטלקית בבית משפט באיטליה, במקביל לניהול התביעה בישראל נגד יתר הגורמים בשרשרת ההובלה.