שקיפות

בהחלטה שניתנה לאחרונה בבית משפט השלום בירושלים, במסגרת תיק המתנהל על ידי משרדנו, נקבע כי על המכס למסור ליבואן פרוטוקולים של דיונים פנימיים שהתנהלו בארגון המכס העולמי בעניין סיווג של טובין. המכס התנגד למסירת הפרוטוקולים, אך התנגדותו נדחתה בבית המשפט.

היבואן ייבא בעבר צגי מחשב בגודל '22/'24 אינץ' בעלי יציאת HDMI וסיווג אותם בפרט מכס הפטור מתשלום מס (85.28-5190), כצגים המשמשים באופן בלעדי, או עיקרי עם מחשב.

בשנת 2009 פורסמה הנחייה על ידי המעריך הראשי ביחידת הסיווג הארצית של רשות המכס לפיה סיווג צגים בעלי יציאת HDMI לא יכול להיות בפרט שסווג על ידי היבואן, שכן יציאת HDMI מאפשרת את חיבור הצגים גם למכשירים אחרים שאינם מחשבים כמו DVD, ועל כן יש לסווגם בפרט מכס החייב בתשלום מס (85.28-5990). בעקבות זאת, הוצאה ליבואן הודעת גרעון.

היבואן הגיש תביעה נגד רשות המכס בנושא הסיווג, והיא עדיין תלויה ועומדת וטרם הוכרעה.

החלטת ארגון המכס העולמי וביטול הנחיית הסיווג: בתאריך 14.12.14, בעוד ההליך שבין היבואן לבין רשות המכס מתנהל, פורסמה הנחיית סיווג חדשה מטעם הנהלת המכס המבטלת את הנחיית הסיווג הראשונה משנת 2009. ביטול ההנחיה נעשה בעקבות עמדת ארגון המכס העולמי שהובעה במסגרת החלטת סיווג צגים בעלי יציאת HDMI (החלטת מועצת בריסל מישיבה מס' 54 מחודש ספטמבר 2014 Classification decisions – 54^th session – September), שם נקבע כי פרט המכס הנכון הוא לפי טענת היבואן.

ברגע שנודע ליבואן כי ארגון המכס העולמי הביע עמדה רשמית בעניין סיווג הצגים, פנה היבואן למכס וביקש לקבל את הפרוטוקולים של הדיונים שהתנהלו בעניין אותה החלטת סיווג של ארגון המכס העולמי. המכס התנגד למסירת הפרוטוקולים, ועל כן פנה היבואן לבית המשפט בבקשה להורות למכס למסור לו את המסמכים.

בבקשה לקבלת הפרוטוקולים היבואן טען כי המסמכים הינם חומר בעל ערך רב וחשיבות רבה לצורך הוכחת עמדת הסיווג שלו. עוד טען היבואן כי גילוי ועיון במסמכים הרלוונטיים לניהול ההליך, מעבר לכך שמאפשר לכל צד להוכיח את טענותיו, מסייע בידו של בית המשפט להגיע לחקר האמת, שכן הוא מביא למצב בו הצדדים מתנהלים ב"קלפים גלויים".

רשות המכס התנגדה למסירת המסמכים בטענה שמדובר בבקשת סרק מאחר והמסמכים אינם רלוונטיים לניהול התביעה. רשות המכס טענה כי התביעה עוסקת ביבוא שהתרחש בעבר, בעוד החלטת המכס העולמי מתייחסת לפני הדברים בשנת 2014, קרי המצב הנוכחי.

כמו כן, טענה רשות המכס כי מדובר במסמכים שאינם בשליטתה, אלא של ארגון המכס העולמי, ועל כן על היבואן לפנות בעצמו לארגון המכס העולמי ולבקש את קבלת המסמכים.

היבואן טען כי אין באפשרותו לקבל לידיו את הפרוטוקולים של ארגון המכס העולמי בעצמו, וכי אפשרות זו נתונה רק לרשות המכס. היבואן אף ציין כי במקרים אחרים בהם פנתה רשות המכס לארגון המכס העולמי, הוא נעתר לבקשתה ואפשר את העיון במסמכים.

בית המשפט קיבל את עמדת היבואן והורה לרשות המכס למסור את המסמכים ליבואן לצורך עיון בהם. בית המשפט נימק את החלטתו בכך שהליך צריך להתנהל בקלפים גלויים, תוך הבטחת הגינות ומניעת הפתעות במהלכו, ואפשרות של ירידה לחקר האמת במסגרת הדיון המשפטי.

לעניין מידת הרלוונטיות של המסמכים, נקבע כי אין צורך להוכיח רמה וודאית של רלוונטיות המסמכים, אלא די בכך שעשויה להיות רלוונטיות בכדי לאפשר את העיון.

לחילופין, קבע בית המשפט כי אם רשות המכס עומדת על סירובה למסור את המסמכים, עליה להגיש תצהיר שיפרט מדוע היא מסרבת למסור מסמכים, את מספר הישיבות שהתקיימו בארגון המכס העולמי ואת תוכן ההחלטה שהתקבלה בכל אחת מהן, והעניק ליבואן את האפשרות לחקור את נציג המכס על תצהיר זה.