בסוף שנת 2007 נכנס לתוקפו חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז – 2007 ("החוק"), אשר אימץ הסכם בינלאומי בנושא (הסכם ואסנאר). החוק, התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מחליפים את חקיקת המשנה שהיתה קיימת עד לכניסתו לתוקף ומסדירים בחקיקה ראשית את הפיקוח על יצוא מישראל של ציוד ביטחוני, ידע ביטחוני, ושירותים ביטחוניים. מטרת החוק הינה הסדרת הפיקוח על יצוא בטחוני מטעמי ביטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.
הפיקוח על יצוא ביטחוני נעשה באמצעות הסדרה של הענף באמצעים שונים (רשיונות שיווק, רישיונות יצוא וכו'). הפיקוח נעשה על ידי האגף לפיקוח על יצוא ביטחוני במשרד הביטחון ("אפ"י"). על אף שרגולציה זו מאטה ומקשה על המסחר הבינלאומי ולעיתים אף מצמצמת אותו, מדובר בצורך הכרחי, בפרט במציאות כיום, בה ארגוני טרור הגואים ברחבי העולם מבקשים לשים ידם על אמצעי לחימה וציוד בטחוני נוסף.
ואולם, פעמים רבות קיימת השקה בין התחום הביטחוני ובין התחום האזרחי, כך שציוד מסוים יכול לשמש הן למטרות ביטחוניות והן למטרות אזרחיות. כאשר מדובר בטובין המיועדים לשימוש אזרחי, אך יכולים לשמש גם לפיתוח יכולת צבאית, מדובר בטובין המוגדרים כ"דו-שימושיים".
במסגרת הפיקוח המוטל בחוק, קיימת הבחנה בין ציוד ביטחוני, לבין ציוד דו-שימושי, וזאת על מנת לאפשר מחד מעבר יעיל יותר של טובין אזרחיים בעלי "פוטנציאל ביטחוני", ומנגד, עדיין לשמר פיקוח מסוים על אותם טובין.
בחוק נקבע כי כאשר מדובר בטובין דו-שימושיים, יש לבחון את השימוש הסופי שייעשה בטובין: אם השימוש הסופי הינו שימוש ביטחוני (למשל, אם הטובין נמכרים לגוף ביטחוני כלשהו, כגון כוחות בטחון- כוחות מזוינים או כוחות משטרה, של מדינה, וכן גופים אחרים של מדינה העוסקים בביטחון, בביטחון פנים או במודיעין - אזי הפיקוח על היצוא נתון לאפ"י.
לעומת זאת, אם השימוש הסופי הינו שימוש אזרחי, הטובין יהיו בפיקוח משרד הכלכלה.
על מנת לפשט את נושא הגדרת הציוד הדו-שימושי, הוקדש לציוד מסוג זה פרק מיוחד בהסכם ואסנאר.
משטר הפיקוח של ואסנאר, שאומץ לחוק הישראלי, הינו משטר פיקוח בינלאומי. חלק מהמשטר מסדיר את הציוד הביטחוני, וחלק אחר של המשטר מכיל את רשימת הציוד הדו-שימושי, תוך סיווגו לתשע קטגוריות: חומרים מתקדמים, עיבוד חומרים, אלקטרוניקה, מחשבים, טלקומוניקציה, ביטחון מידע, חיישנים ולייזרים, ניווט ואוויוניקה (מערכות מחשבים בכלי טיס), ציוד ימי והנעה.
קל להתרשם כי מדובר בטובין שיכולים להיות הן בעלי אופי אזרחי, והן בעלי אופי ביטחוני.
* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: Gill.Nadel@goldfarb.com