פסילה כהלכה

בסקירה זו נתאר את החלטתו של בית המשפט השלום בירושלים, שדן בבקשת יבואן מוצרי מזון לקבל פיצוי בגין החלטת משרד הבריאות לפסול משלוח של יבוא מזון לארץ.

על פי הדין, על מנת לייבא מוצרי מזון לארץ, חל איסור כי מוצרים אלה עשויים להזיק לבריאותו של אדם. באם מתעוררת שאלה בדבר טיבו של המזון המיובא, רשאי הרופא הממשלתי לפסול את המשלוח ולאחר בדיקה לא להתיר לשחררו בישראל.

במקרה הנוכחי דן בית המשפט באופן קבלת ההחלטה על ידי הרופא הממשלתי וקבע כי ההחלטה ניתנה כדין. בית המשפט דחה את תביעת היבואן לקבלת פיצוי.

מדובר ביבואן של ביצי דגים, שפנה לבית המשפט בבקשה לקבל פיצוי לאחר שלטענתו הרופא הממשלתי/הווטרינר החליט שלא כדין לפסול משלוח ביצי דגים. המשלוח שנפסל הוחזר לארץ המוצא - ספרד, אך היצרן סירב לפצות את היבואן ומכאן התביעה. לטענת היבואן, הווטרינר מתנכל לו בשל שיקולים אישיים. בנוסף, לטענתו של היבואן, לא היה תקן מתאים לבדיקת טיב המזון שהיצרן חייב את היבואן לעמוד בו ולכן הווטרינר לא יכול היה לפסול את המשלוח.

מנגד, הווטרינר טען כי למזון שיובא צורפה הצהרת יצרן, אך מבדיקה שערך הווטרינר עלה כי המזון שהובא על ידי היבואן לא עומד בהצהרה אותה נתן היצרן, משום שנמצאו בו חיידקים מעבר למה שהוצהר. הווטרינר הכחיש את טענת ההתנכלות על רקע אישי.

השופט מרדכי בורשטיין קבע כי אמנם אין תקן ישראלי או זר לביצי דגים, אך מבדיקת התיק עולה כי לאחר שהווטרינר ערך בדיקות למזון, התברר שבפועל לא עמד המשלוח בהצהרת היצרן לגבי כמות חיידקים וזו הסיבה לפסילה.

בית המשפט קבע שהחלטה זו התקבלה כדין, וזוהי חובתו של הווטרינר לערוך בדיקות מדגמיות למזון שנכנס ארצה.

באשר לטענת היבואן לפיה הווטרינר התנכל לו, קבע בית המשפט כי לא הוצגה בפניו כל הוכחה לכך.

בית המשפט ציין גם כי לאחר אותו המשלוח שנפסל, הובאו עוד משלוחים על ידי היבואן אותם אישר הווטרינר, מה שמלמד כי אין התנכלות אישית וההחלטה לפסילת המשלוח התקבלה כדין ומשיקולים ענייניים.

לאור האמור לעיל, נדחתה בקשת היבואן ונקבע כי ההחלטה התקבלה כדין וכי אין חובה לפצות את היבואן. בית המשפט חייב את היבואן בהוצאות משפט של 5,000 שקל.