ערכות (קיטים) - האם מקור הטובין יקבע לפי המרכיב המאפיין אותם ביותר

מאת: עו"ד גיל נדל, עו"ד רותם וירניק
 
אמנם מדובר בפסק דין שניתן לפני זמן לא מועט יחסית (סוף שנת 2003), אך לאור הענין שנדון בו, ראינו להביאו לידיעת הקוראים.
 
 
עובדות המקרה
התובעת (להלן: "אבנוע") עוסקת בין היתר בייבוא ושיווק שרשראות לאופניים והיא ייבאה מטען שהכיל בעיקר שרשראות אופניים, אשר מקצתם ארוזות בערכות/קיטים באריזה קמעונאית, הכוללות בנוסף גם גלגל שיניים (להלן: "הקיטים") בין רשות המכס לבין אבנוע התגלעה מחלוקת באשר לסיווגם הנכון של הטובין ובנוגע לתעודת יורו 1 שנלוותה לטובין, כתוצאה מכך נאלצה אבנוע לשלם רטרואקטיבית גרעון במיסי הייבוא וכן מיסי קניה ומכס גבוהים יותר מאלה שהייתה אמורה לשלם.
 
נפסק 
בית המשפט קבע כי יש לסווג את הקיטים כערכות קמעונאיות המכילות טובין מורכבים. לפיכך, ובהתאם לסעיף 3(3)(ב) לצו תעריף המכס, יש לסווג את הקיטים כאילו היו מורכבים מהחומר/ הרכיב המאפיין אותם ביותר.
 
במקרה דנן, נקבע כי השרשראות מהוות את המאפיין המרכזי בקיט, בין היתר בשל משקלן ומחירן המכריע, ולכן יש לסווג את הקיטים כפריט 73.15.
 
לעניין ארץ מקור הטובין, פסק ביהמ"ש כי על אף שהקיטים נושאים שם חברה מאחת מארצות הקהילה האירופאית, אשר מייצרת אף את גלגלי השיניים הכלולים בקיט, יש לקבוע גם בעניין זה את ארץ המקור של כלל הקיט כארץ בה יוצר המרכיב המרכזי בקיט, קרי השרשראות, דהיינו יפן.
 
פרשנות 
חידושו של פסק הדין הינו בכך שהוראות סעיף 3(3)(ב) לצו תעריף המכס, הדנות בסיווג טובין לפי החומר/ המרכיב המאפיין אותם ביותר, חלות גם לענין ארץ מקור. יש טעם בחידוש זה, אולם ניתן גם לבקרו. ניתן היה לטעון כי לצורכי ענין המקור, יש להפריד בין המרכיבים השונים של הקיט, וזאת לצורך הגשמת התכלית שלשמה ניתנת הפחתת מכסים מיבוא מאירופה. ניתן היה לבחון את הוראות ההסכם עם הקהילייה, ולבדוק את התייחסות בתי המשפט בקהילייה לענין.
 
 
ת"א 164884/02 אבנוע בע"מ נ' מדינת ישראל (אגף המכס והמע"מ), בית משפט השלום בתל אביב.