על תובענה ייצוגית – סקירה קלה ותמציתית

התביעה הייצוגית היא הכלי בידי האזרח הקטן המאפשר לו להתמודד עם גופים גדולים וחזקים, בעלי משאבים ואף להתגבר על הפער שקיים ביניהם. חלק ראשון
 
מאת עו"ד גיל נדל, עו"ד דנה זלוטין - אנדרייב
 
תובענה ייצוגית הינה תביעה של תובע יחיד המייצג קבוצת תובעים רבים בעלי עילת תביעה משותפת אחת. מדובר במקרה בהם קיימת לקבוצה שלמה של אנשים עילת תביעה זהה בגינה ניתן לתבוע בבית המשפט. עם זאת, הגשת תביעה ע"י כל תובע לחוד לא תהיינה משתלמת מאחר וסכום התביעה לא יצדיק תשלום אגרות בית המשפט, שכר טרחת עורכי הדין, השקעת זמן ומשאבים.
 
בעבר עוגנה הזכות להגשת תובענה ייצוגית בחקיקה שונה, אך בשנת 2006 נחקק חוק חדש – חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו- 2006, העוסק באופן מלא בנושא והמתייחס אליו בצורה מקיפה ומעמיקה.
 
לתביעה ייצוגית משמעות אדירה בעידן המודרני. התביעה הייצוגית היא הכלי בידי האזרח הקטן המאפשר לו להתמודד עם גופים גדולים וחזקים, בעלי משאבים כספיים ואף להתגבר על הפער שקיים בין כוחותיו לכוחות אותו הגוף אשר פעל לטענתו באופן שאינו ראוי.
 
החוק החדש מאפשר להגיש תובענות ייצוגיות בנושאים כגון: ענייני צרכנות, ביטוח, בנקאות, הגבלים עסקיים וניירות ערך, עניינים מסוימים הנמצאים בסמכות בית הדין לעבודה, השבת מיסים שנגבו שלא כדין, מפגעים סביבתיים ועניינים הנוגעים לשוויון.
 
הגשת תובענה ייצוגית לבית המשפט איננה זכות מובנת מאליה. החוק קובע כי על מנת שתהפוך התובענה המוגשת לבית המשפט לייצוגית, עליה לקבל את אישורו של בית המשפט לכך. לפי החוק בית המשפט רשאי יהא לאשר תובענה ייצוגית אם מצא כי התקיימו בה התנאים אותם הוא מפרט.
 
הסעדים אשר יתבקשו מבית המשפט במסגרת התובענה יהיו סעדים משותפים לכלל חברי הקבוצה. כל חברי הקבוצה יזכו ליהנות מהסעד שיינתן לטובתם, אף אם לא השתתפו כלל בניהול התובענה. חשוב לציין כי פסק הדין אשר יינתן בתובענה ייצוגית יחייב את כל חברי הקבוצה הן במקרה של זכייה והן של הפסד והוא יצור כלפיהם מעשה בי דין, כך שאף שלא היו צד תביעה, לא יוכלו להגיש תביעה נפרדת בשל אותה עילת תביעה.
 
ככל שבית המשפט יקבל את התובענה הייצוגית ואת הסעד המגיע לקבוצת התובעים, יקבע הוא גם את גובה הפיצוי המיוחד לתובע הייצוגי – אותו גורם שהוביל את התביעה, השתתף בניהולה והשקיע משאבים להביאה בפני בית המשפט ולהוכיחה בפניו. בית המשפט יפסוק סכום מיוחד עבורו. מדובר במעין תמריץ עבור התובעים שניהלו את התביעה והשתתפו בה בו אופן אקטיבי לעומת כל השאר אשר בחרו בסך הכול "לתפוס טרמפ" ולבסוף ליהנות מפירות פסק הדין (ככל שהוא לטובתם כמובן).
 
כן, בית המשפט יפסוק את גובה שכר טרחת בא הכוח מטעם הקבוצה.
 
פסיקת בתי המשפט הישראלים בנושא של תובענות ייצוגיות הולכת ומתפתחת ולאחרונה אנו עדים לפסיקות חדשות ואפילו מהפכניות אשר מהוות תקדימים חשובים ומעצבות את הדין הקיים.
 
פסק דין חשוב בתובענה ייצוגית בנושא של צרכנות הוא פרשת תנובה נ' ראבי (ת"א 1372/95). שם דן בית המשפט בכך ש"תנובה" ייצרה חלב עמיד דל שומן והוסיפה לו סיליקון למניעת הקצפת החלב, בניגוד לתקן רשמי, תוך הטעיה של ציבור הצרכנים ורשויות הפיקוח. התובע הגיש תביעה לבית המשפט כנגד תנובה והתביעה הוכרה כייצוגית. התובע טען כי בעקבות פעולותיה של "תנובה" ספג הוא פגיעה באוטונומיה שלו. התובע לא טען ולא הוכיח נזק או פגיעה פיזית או נשפית ממשית.
 
בית המשפט העליון קיבל את טענת התובע והכיר בפגיעה באוטונומיה שלו. בית המשפט קבע, בין היתר, כי זכותו של הצרכן לקבוע מה יכניס לפיו ולגופו וממה ימנע. בית המשפט הוסיף וקבע כי המדובר בזכות יסוד חוקתית, שהפגיעה בה אינה רק ברת פיצוי אלא פיצוי הולם וממשי. בית המשפט הכיר כמובן בתביעה כתובענה ייצוגית.
 
לאחר דיון בתובענה ייצוגית, נתן בית המשפט המחוזי את פסק הדינו בפרשה בסוף שנת 2008 במסגרתו פסק הוא כי "תנובה" תפצה את הקבוצה התובעת בסכום כולל של 55 מיליון שקל. נכון להיום, הוגש ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון וההליכים בתיק עוכבו.
 
האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי. עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il