עד שהעליון יפסוק

בימים אלה הכריע בית המשפט המחוזי מרכז בשאלת הטלת המכס על התמלוגים. מדובר בפסק דין שצפוי להשליך באופן ישיר על עסקיהם של יבואני המותגים, שמשלמים תמלוגים לבעלי סימני המסחר.

מדובר במצב בו סחורה ממותגת (במקרה זה ביגוד) מיוצרת במפעלים המזרח הרחוק. היבואן בישראל משלם למפעלים במזרח עבור הייצור וההובלה לישראל, כשבנפרד הוא משלם תמלוגים לבעלי המותגים, שיושבים באירופה/ארצות הברית, בעד השימוש בסימן המסחר ובעד זכויות נוספות.

בשנים האחרונות דרש המכס גירעונות רטרואקטיביים מיבואנים רבים בתחום, וטען כי יש להוסיף לערך הבגדים ביבוא את ערך התמלוגים, כך שיש לשלם מכס על שניהם גם יחד. לעומת זאת, היבואנים טענו כי יש לשלם מכס רק על הבגדים ללא התמלוגים.

השופט פרופ' עופר גרוסקופף פסק כי כאשר בעל המותג (סימן המסחר) אינו שולט באופן אפקטיבי על תהליך הייצור - אלא שכל כוחו הוא בביצוע בדיקות איכות לסחורה שיוצרה על ידי אחר - הרי שתשלום התמלוגים אינו קשור באופן ישיר להליך היצור והיבוא לישראל. במצב כזה, פסק, אין בסיס להוסיף את התמלוגים לערך הבגדים לצרכי המכס.

בכך קיבל בית המשפט את עמדת היבואנים ודחה את עמדת רשות המכס, שביקשה להוסיף את התמלוגים לערך הבגדים לצרכי המכס.

איך ישפיע פסק הדין על ההתנהלות היומיומית של יבואני המוצרים הרלבנטיים (אופנה, צעצועים, מוצרי חשמל, ועוד)? להערכתנו קיים סיכוי גבוה שרשות המכס תגיש ערעור על פסק הדין ואז יידרש בית המשפט העליון לקבוע הלכה מחייבת בנושא.

בשלב הביניים, ועד שיוכרע הערעור הצפוי בבית המשפט העליון (מטבע הדברים זמן לא קצר), נשאלת השאלה האם רשות המכס תיישם את תוצאת פסק הדין על הליכי השגה תלויים ועומדים, או לא.

למרות שמן הראוי שרשות המכס תיישם את תוצאת פסק הדין, מניסיון העבר קיים סיכוי שהמכס יציג עמדה כי כל עוד לא הוכרע הערעור בבית המשפט העליון, הוא אינו מחויב לפסק הדין במקרים אחרים, מעבר למקרה הפרטני של היבואן שהגיש את התביעה.

במצב כזה, ראוי ליבואני המותגים לנסות ולהגיע להסדר עם רשות המכס, לפיו לא ישלמו היבואנים את מסי היבוא (מכס/מס קניה, פרט למע"מ), אלא יעמידו בטוחה אחרת. אם הדבר אינו צולח, מומלץ לשלם "אגב מחאה" את המכס על התמלוגים.

נציין כי החל מ-1.1.13 בוטל המכס על מוצרי הלבשה (גם מסין), ולכן המחלוקת הנ"ל בקשר למיסוי התמלוגים הפכה לפחות רלוונטית לגבי העתיד והיא רלוונטית בעיקר ביחס לגירעונות ישנים. אך לאור הקולות הנשמעים בוועדת הכספים של הכנסת, הקוראים להשיב את המכס שהוטל על בגדים, יתכן שהמחלוקת על מיסוי התמלוגים תשוב לכותרות גם לגבי ההתנהלות העתידית.

באשר ליבואנים שרשות המכס הוציאה להם דרישות גרעון והטיפול בעניינם טרם הסתיים (כלומר, לא נקבע הסדר כזה עם רשות המכס), ברור שפסק הדין האחרון משפיע לטובה באופן דרמטי על עמדתם ואמור לבוא בחשבון בכל הסדר שיושג עם המכס, הן בשלב העמדת הבטוחות לתשלום הגרעון והן בשיקולים בעד ונגד הגעה להסדר סופי.

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי. * עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט:www.nadel-law.co.il