סקירה משפטית: הליך משפטי לפי פקודת המכס יתנהל בדלתיים סגורות

עובדות המקרה

במהלך השנים, נחתמו בין יבואנית כלי רכב וחלפים (להלן:"החברה") לבין יצרנית כלי הרכב מספר הסכמים, לאספקת חלקי חילוף מקוריים לכלי הרכב, אותם מייבאת החברה (להלן: "יצרנית חלקי החילוף"). במסגרת ההסכמים, ניתנה לחברה הנחה בשיעור מסוים, לתקופה מסוימת, וזאת אם תעמוד ביעדי רכישה תקופתיים.

בסוף שנת 2014 הוצאה לחברה הודעת גירעון, במסגרתה חויבה בתשלום מיסי יבוא בגין מחירם המלא של החלפים, ללא רכיב ההנחה עליה סוכם בין החברה לבין יצרנית חלקי החילוף (להלן: "הודעת הגירעון"). החברה שילמה את החיוב תחת מחאה, והשיגה על הודעת הגירעון בפני המכס, בטענה כי התנאי בחוזה, לפיו ההנחה מותנית בעמידה ביעדי מכירות, הינו תנאי למראית עין בלבד אשר נועד להסתיר מיבואנים בשווקים אחרים בחו"ל שהיא רוכשת חלקים במחיר מופחת, וכי המחיר על פיו יש לחשב את שיעור המכס הוא מחיר החלפים לאחר ההנחה.

ההשגה נדחתה ובחודש ינואר 2016, הגישה החברה תביעה לבית המשפט המחוזי נגד המכס, בה ביקשה מבית המשפט להצהיר כי אינה חייבת בתשלום המפורט בהודעות הגירעון, לחילופין, כי הינה פטורה מתשלום זה, ולחילופי חילופין, כי היא אינה חייבת בתשלום קנס הפיגורים שבהודעת הגירעון.

במהלך ההליך המשפטי, הגישה החברה תצהיר עדות ראשית וחוות דעת מטעמה, במסגרתם פירטה נתונים כספיים ומסחריים אודות פעילותה, על מנת להוכיח כי לא גלגלה את תשלום המכס על ציבור לקוחותיה. כמו כן, בסמוך לכך, הגישה החברה בקשה לקיום הדיון בתביעה בדלתיים סגורות, בטענה כי הנתונים אותם הציגה לבית המשפט לצורך הוכחת טענותיה מהווים סוד מסחרי, המצדיק את קיום הדיון בדלתיים סגורות.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת החברה לקיום הדיון בדלתיים סגורות, והחברה הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

טענות הצדדים

החברה טענה כי יש לקיים את ההליך בדלתיים סגורות, שכן המסמכים שצורפו להליך, ביניהם, הסכמים, רשימת לקוחות הכוללת הנחות, כרטסת הנהלת חשבונות ורשימוני יבוא, מהווים סוד מסחרי. עוד טענה החברה כי, מדובר במעין ערעור מס, וככלל, דיוני מס לפי פקודת מס הכנסה נדונים בדלתיים סגורות. בנוסף לכך, טענה החברה כי ההליך "נכפה" עליה והיא אינה נקטה בו מבחירה.

המכס לעומתה טען, כי קיום הדיון בדלתיים סגורות יפגע בעיקרון הפומביות, לפיו יש לנהל הליכים בדלתיים פתוחות ולהביאם לידיעת הציבור הרחב. עוד נטען, כי החברה לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי המסמכים שצורפו אכן מכילים סודות מסחריים, וכי החברה יכלה לנקוט בחלופות אחרות אשר היו מונעות את חשיפת הנתונים עליהם היא מבקשת להגן. בנוסף נטען, כי המחוקק בחר במודע שלא להכניס הליכים המתנהלים על פי פקודת המכס, למסגרתם של ערעורי מס הכנסה הנשמעים בדלתיים סגורות.

החלטת בית המשפט

ככלל, במסגרת הליכים המתקיימים לפי פקודת מס הכנסה, נדרשים הנישומים לחשוף נתונים רגישים רבים הנוגעים להכנסותיהם ולהוצאותיהם בפני פקידי השומה, ולכן, על מנת לאפשר לנישומים להציג את מלוא הנתונים הרלוונטיים, ללא החשש מפני חשיפת מידע עסקי רגיש, ישנו היגיון רב בקיום הליכי הערעור מכוח פקודת מס הכנסה בדלתיים סגורות. עם זאת, הדברים שונים כאשר מדובר בהליך מיסוי יבוא טובין לפי פקודת המכס, בו כל משלוח ממוסה בנפרד ואינה משליך בדרך כלל על משלוחים אחרים השונים במהותם.  

הבדל נוסף נעוץ בטיב הערעורים לפי פקודת המכס. ערעור על פי סעיף 154 לפקודת המכס, נסוב על סכום המכס, שיעור המכס על טובין מסוימים או על חבות הטובין במכס. לרוב, סכסוכים אלה תחומים לשאלות עובדתיות או משפטיות מצומצמות ואינם דורשים חשיפת מידע רגיש הכולל פרישה עובדתית מלאה של מכלול הכנסותיו על ידי יבואן הטובין. לפיכך, הרציונל העומד בבסיס החריג לעיקרון פומביות הדיון הקבוע בפקודת מס הכנסה אינו מתקיים בהליכים לפי פקודת המכס.

חרף זאת, קבע בית המשפט, כי על אף השוני בין הליך המתנהל לפי פקודת מס הכנסה לבין הליך המתנהל לפי פקודת המכס, מתקיים חריג אחר בעניין אשר מצדיק את קיום הדיון בדלתיים סגורות, ועניינו, הגנה על סוד מסחרי. במסגרת זו, קבע בית המשפט כי, רשימת לקוחות הכוללת הנחות, התכתבויות פנימיות בהן נדונים שיעורי ההנחה, וכרטסת הנהלת חשבונות, הינן בבחינת סוד מסחרי הראוי להגנה על ידי קיום ההליך המשפטי בדלתיים סגורות. עוד קבע בית המשפט, כי המסמכים שצורפו על ידי החברה הינם רלוונטיים לצורך הוכחת טענתה כי לא גלגלה את תשלום המכס על ציבור לקוחותיה.

סוף דבר

בית המשפט קיבל את הערעור והורה על קיום הדיון בהליך בדלתיים סגורות.

רע"א 8362/17, בפני כבוד השופט דוד מינץ, החלטה מיום 4.1.2018.