בתאריך 1.1.15 נכנס לתוקפו תיקון משמעותי מאוד לחוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 39), אשר צפוי להשפיע באופן דרמטי על התנהלותם של עסקים, לרבות יבואנים.
אחד מאמצעי האכיפה שמעניק התיקון לחוק הוא הפרסום באתר האינטרנט. התיקון מאפשר לממונה על הגנת הצרכן לפרסם באתר האינטרנט, באופן פומבי, את שמות בעלי העסקים שהוטל עליהם עיצום כספי ולכאורה מפרים את החוק, וזאת עוד לפני שבית משפט מוסמך דן בנושא ואימץ את מסקנות הממונה.
על פי סעיף 22כא לחוק, הפרסום יכלול את הפרטים הבאים: דבר הטלת העיצום הכספי; מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה; סכום העיצום הכספי שהוטל; אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות אשר בשלן הופחת סכום העיצום ואחוזי ההפחתה; פרטים אודות המפר; שמו של המפר – אם המפר הוא תאגיד; כאשר מדובר ביחיד, סעיף 22כא(ג) נותן אפשרות לממונה לפרסם את שמו רק אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
אם העסק ה"מפר" הגיש ערעור על דרישת תשלום לפי סעיף 22כ לחוק, נדרש הממונה לפרסם את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי. סעיף 22כא(ה) קובע שהפרסום יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום הכספי שהוטל על יחיד – שנתיים.
לדעתנו, מדובר בסמכות שמעניקה אמצעי אכיפה נוספים ומשמעותיים לממונה על הגנת הצרכן, ואשר הופכת אותו למעשה לתובע, לשופט ולתליין גם יחד. למעשה, זהו אמצעי ענישה נוסף לבעל העסק מעבר להטלת העיצום הכספי.
כיום, בעידן האינטרנט הנגיש לכל אדם, פרסום באתר אינטרנט, לפיו בית עסק מסוים הפר את החוק וקיבל עיצום כספי, עשוי להרתיע צרכנים מלהמשיך ולרכוש מאותו בית עסק שנכנס ל"רשימה השחורה", וכל זאת כאשר קיים סיכוי שבית המשפט יקבע, בסוף התהליך, שעשוי לערוך מספר שנים, כי בית העסק לא הפר את החוק.
פרסום ה"הפרה" באתר האינטרנט של הרשות להגנת הצרכן עשוי לתמרץ הגשת תובענות ייצוגיות צרכניות נגד בעל העסק בגין אותה הפרה. כידוע, תובענות ייצוגיות בתחום הצרכנות והמזון הפכו להיות חזון נפרץ במדינתנו, כשלמשל בשנת 2013 הוגשו כמעט 500 תובענות ייצוגיות בתחום הצרכנות.
במצב זה, הפרסום באינטרנט עשוי לגרום לענישה כפולה של בית העסק- הפרסום יעודד תביעה ייצוגית, והפרסום עשוי להפחית את כמות האנשים שירכשו באותו בית עסק.
למעשה, הממונה על הגנת הצרכן הוא רשות מינהלית, אשר גם מאשימה וגם מטילה את העונש, כגון העיצום הכספי. האקט הנוסף של הפרסום מהווה ביצוע נוסף של פסק-דינו של הממונה, וזאת עוד בטרם הכריע בית המשפט בעניין.
בשולי הדברים נבקש לציין כי סעיף 22כב קובע שהטלת עיצום כספי אינה גורעת מאחריותו הפלילית של המפר. כלומר, ניתן לנקוט כנגד העסק ה"מפר" בשני מסלולים במקביל- הטלת עיצום כספי במישור האזרחי, והגשת כתב אישום פלילי/הטלת כופר, במישור הפלילי.
* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: [email protected]