סוכן מכס יכול לגבות ריבית מיבואן

לאחרונה חייב בית משפט השלום בתל אביב חברה המייבאת מוצרי טקסטיל לשלם לסוכן המכס שלה כ-500 אלף שקל בגין שירותי עמילות מכס, שילוח בינלאומי ומימון שניתנו ליבואן. עוד חויב גם מנהל החברה, מכוח חתימה על ערבות לחובותיה, בעוד הוא דוחה את כל טענות ההגנה שהעלו הנתבעים.

מדובר במקרה בו העניק סוכן מכס שירותי עמילות, שילוח בינלאומי ומימון לחברה המייבאת מוצרי טקסטיל. בעבור זאת, הפקידה החברה בידי הסוכן שיקים דחויים. בנוסף, חתם מנהל החברה על כתב ערבות אישית בלתי חוזרת ובלתי מוגבלת לחובותיה.

בשלב מסוים, נקלעה החברה לקשיים והשיקים חוללו. לאור זאת, ביקש סוכן המכס מבית המשפט לחייב את החברה ומנהלה להשיב לו את הכספים המגיעים לו, בסך כ-500 אלף שקל.

טענות החברה, כפי שהופיעו בכתב ההגנה, היו שתיים: הערבות הוגבלה לסכום של 100 אלף שקל ולתקופה של 12 חודשים בלבד. למרות שהתנאים לא צוינו במפורש על גבי כתב הערבות, טענו החברה ומנהלה כי כך סוכם בעל פה בינן לבין סוכן המכס. לכן, הערבות אינה בתוקף עוד והסכום שנתבע חורג מהסכום לגביו הוגבלה הערבות.

טענת ההגנה השנייה היתה שסוכן המכס עסק במתן הלוואות חוץ-בנקאיות, לכן הריבית שגבה, בשיעור של 1.5% לחודש, הינה ריבית נשך אסורה לפי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-1993. עוד נטען, כי סוכן המכס גבה 10 שקלים בעבור שיקים דחויים ועמלות נוספות בדבר הקצאת אשראי.

בבית המשפט השיב סוכן המכס לטענה הראשונה שמדובר בטענה בעל פה, הסותרת מסמך בכתב ולכן יש לדחותה. בנוגע לטענה השנייה, טען הסוכן שעיקר עיסוקו הוא במתן שירותי עמילות מכס ושילוח בינלאומי. החוק בנושא הריבית, טען, לא חל עליו. בנוסף, הוא שמתן הלוואות ליבואן הוא עיסוק מקובל בקרב כל סוכני המכס, אך אין זה הופך לעיסוקם העיקרי.

בקשר לשיעור הריבית טען הסוכן שכך סוכם בין הצדדים, כך הם נהגו לאורך שנים וכך מקובל גם בקרב סוכני מכס אחרים. הסוכן הוסיף שלקוחות רבים עובדים מולו על בסיס מזומן וכלל לא משלמים ריבית, וכך הוצע גם לנתבעים, אך הם העדיפו לקבל אשראי.

בפסק הדין צין בית המשפט כי הוכח שמנהל החברה המייבאת חתם על כתב הערבות, וזה, כלשונו, אינו מוגבל בזמן או בסכום. בכתב הערבות צוין כי המנהל ערב כלפי סוכן המכס: "בערבות מוחלטת, בלתי מסויגת ובלתי מותנית בכל סייג ותנאי, לפירעון המלא והמדויק של כל הסכומים, המגיעים וגם/או שיגיעו לחברה הנ"ל מהלקוח".

בית המשפט ציין כי ברגע שסוכן המכס הציג כתב ערבות בנוסח כזה, לרבות כרטסת הנהלת חשבונות והוכחות נוספות לגובה החוב הנטען, עובר נטל ההוכחה לנתבעים, ועליהם להפריך טענות אלה. עוד צוין, כי מלבד טענה בעל פה בדבר תוקף וגובה הערבות, לא הביאו הנתבעים טענות נוספות, ולכן הם לא עמדו בנטל ההוכחה.

לעניין גובה הריבית ומהות עיסוקו של סוכן המכס פסק בית המשפט שעל מנת שהחוק בנושא הריביות יחול, אין חובה שסוכן המכס יעסוק אך ורק במתן הלוואות, אלא די בכך שהוא מספק הלוואות וגובה ריבית.

עם זאת, נקבע שהחוק חל ומטרתו להגן רק על לווים פרטיים שאינם תאגידים. במקרה זה, מכיוון שהלווה (החברה המייבאת) הינה תאגיד, אין תחולה לחוק, גם אם הערב לחובותיה הוא אדם פרטי.

בית המשפט קבע עוד כי אין פסול בגביית ריבית של 1.5% לחודש בעבור מתן אשראי, כל עוד כך סוכם בין הצדדים.

מכיוון שלא הוצג בבית המשפט הסכם בכתב בנושא גובה הריבית שסוכם, בחן בית המשפט את התנהגות הצדדים במהלך השנים הקודמות. משהוכח שהצדדים נהגו כך במשך שלוש שנים, עד למועד היווצרות הקשיים הכלכליים של החברה המייבאת, ומבלי שזו השמיעה טענות כלפי שיעור הריבית, נפסק כי הדבר סותר את טענותיה שמדובר היה בריבית מופרזת מעבר למה שסוכם, מה גם שהיא לא טענה מה היה גובה הריבית שסוכם ולא הציגה מסמכים.

לכן קיבל בית המשפט את התביעה במלואה וחייב את החברה המייבאת ובעליה (מכוח הערבות), ביחד או לחוד, לשלם לסוכן המכס את מלוא סכום החוב וכן חייבם בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של כ-42 אלף שקל.

_______________

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

 

* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט:www.nadel-law.co.il