סוכן מכס ויבואן יתחלקו בנזקים עקב עיכוב שחרור מכולה

לאחרונה, ניתן פסק-דין על ידי בית משפט השלום בחיפה, במסגרתו הטיל בית המשפט אחריות בחלקים שווים על יבואן וסוכן מכס, שהתווכחו מיהו הגורם האשם בעיכוב שחרור מכולה.

עובדות המקרה

יבואן וסוכן מכס חתמו על חוזה לפיו סוכן המכס ישחרר מטענים עבור היבואן ויטפל באישורי השחרור במשרדי הממשלה השונים, דבר הכרוך בתשלומים שונים. לצורך כך, העמיד סוכן המכס לרשות היבואן אשראי בגובה של 50 אלף שקלים.

משלוח של קמח וסולת הגיע לישראל ושחרורו עוכב למשך 19 יום, בשל מחדל היבואן לספק אישור נחוץ מבעוד מועד. יחד עם זאת, מחלוקת נוספת פרצה בין הצדדים, כאשר היבואן ביקש לשלם לסוכן המכס באמצעות שיקים של צדדים שלישיים וסוכן המכס סירב לקבל אותם, ועיכב עוד יותר את שחרור המכולה.

היבואן התייאש והעביר את הטיפול לסוכן מכס אחר אך המכולה טרם שוחררה, והיא המשיכה לצבור דמי השהייה ואחסנה, ורכיב הסולת שבמטען פג תוקף ולא ניתן עוד לשווקו.

טענות היבואן

היבואן טען כי רשאי היה לשלם לסוכן המכס באמצעות שיקים של צדדים שלישיים וסירובו של סוכן המכס לקבל שיקים כאלה ניתן שלא כדין. בכל אופן, טען היבואן כי מאחר והסכם האשראי איפשר לו לקבל אשראי עד לגובה של 50 אלף שקלים, היה על סוכן המכס לשחרר את המכולה כל עוד החוב של היבואן נמוך מ-50 אלף שקלים.

טענות ההגנה של סוכן המכס

סוכן המכס טען כי זכותו לסרב לקבל שיקים של צדדים שלישיים שאינם היבואן. עוד טען סוכן המכס כי אין ליבואן זכות אוטומטית לקבל ממנו אשראי אלא שהדבר נתון לשיקול דעתו.

פסק-דינו של בית המשפט

ביחס לקבלת שיקים מצדדים שלישיים, דחה בית המשפט את טענות סוכן המכס וקבע כי בהסכם החתום בין הצדדים לא נרשמה כל הסתייגות הנוגעת לקבלת שיקים ושטרות מצדדים שלישיים, ולכן זכותו של היבואן הייתה לשלם לסוכן המכס גם באמצעות שיקים של צדדים שלישיים.

ביחס לשיקול דעתו של סוכן המכס האם לתת אשראי או לא, קבע בית המשפט כי החלטת סוכן המכס שלא לתת אשראי במקרה זה לצורך שחרור המכולה לוקה בחוסר תום לב ובשיקול דעת לא סביר. בית המשפט ציין כי, בשלב מוקדם של המחלוקת ניתן היה לשחרר את המטען בעזרת מתן אשראי נמוך יחסית ואף לא היה כל צורך להגיע לתקרת האשראי שסוכמה.

יחד עם זאת, מתח בית המשפט ביקורת גם על התנהגות היבואן, וקבע כי העיכוב בשלושת השבועות הראשונים נגרם עקב מחדליו להשיג אישור יבוא בזמן, ולכן סוכן המכס לא אשם בכך. כמו כן, מתח ביקורת בית המשפט על היבואן, שלא טרח להקטין את נזקיו, ובין היתר, לא פנה לבנק בבקשה לקבל מסגרת אשראי (לאחר שסוכן המכס לא אישר לו), ולא ניסה להביא כספים "מהבית" לשחרור המטען.

בסופו של דבר, חילק בית המשפט את האחריות לעיכוב בשחרור המכולה שווה בשווה בין היבואן לסוכן המכס, והטיל על סוכן המכס לשלם ליבואן 18 אלף שקלים.

(תא"ק (שלום חיפה) 1923-09-10, השופט אהרון שדה, פסק-דין מיום 19.1.11, שמות ב"כ הצדדים לא צוינו).

האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי. הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא וייצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il