נדחתה עתירת יצואן תורכי ויבואן ישראלי בענין תשלום היטל היצף על יבוא כבלי נחושת

ביום 28.7.2020, ניתנה החלטת שר הכלכלה שדחתה את בקשת היצואנית הטורקית Hasḉelik Kablo San. ve Tic. A.C "הסצ'ליק", להטיל עליה היטל היצף נפרד ליצואן חדש בגין יצוא כבלי נחושת לישראל.

בקשת היצואנית הטורקית באה על רקע צו היטלי סחר מיום 1.4.2019 המטיל היטל היצף בגובה 14.5% על יצואנים טורקים המייצאים כבלי נחושת לישראל, וזאת על מנת לספק הגנה ליצרנית הישראלית של כבלי הנחושת – חברת סינרג'י.

החלטת השר נסמכה על המלצות הוועדה המייעצת לשר הכלכלה, אשר מצאה כי מתקיימים יחסים מיוחדים בין הסצ'ליק לבין היבואנית שביקשה לייבא את הכבלים מתוצרתה, חברת יאיר דוחובני כבלים בע"מ. הוועדה מצאה, על כן, שלא ניתן לקבל את מחיר היצוא של הטובין עליו הצהירה הסצ'ליק; וזאת בניגוד לעמדתו של הממונה על היטלי סחר, אשר המליץ לקבל את בקשת היצואן החדש.

על החלטת שר הכלכלה הנ"ל, הגישה חברת הסצ'ליק, יחד עם, עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בירושלים, על מנת להביא לביטולה של החלטת השר שדוחה את בקשתה להיטל נפרד. העתירה התבססה, בין היתר על טענת העותרות כי אין מקום לבחון את שאלת היחסים המיוחדים בין צדדים לבקשת יצואן חדש. המשיבים לעתירה היו, בין היתר, שר הכלכלה, הוועדה המייעצת לשר הכלכלה, הממונה על היטלי סחר, וחברת סינרג'י.

ביום 11.8.2021, ניתן פסק הדין, אשר דחה את עתירת הסצ'ליק ודוחובני, בנימוקים הבאים:

1. בית המשפט דחה את טענת העותרות כי בבחינת בקשת יצואן חדש אין להידרש לסעיף 14(ב) לחוק היטלי סחר, משום שבחינת בקשת יצואן חדש משמעותה בחינה האם היה יבוא בהיצף. בדיקה זו תיעשה לפי אמות המידה הקבועות בסימן ג' לחוק היטלי סחר, לרבות בחינתו של סעיף 14.
    
2. אין כל פסול בכך שהוועדה המייעצת הגיעה למסקנה שונה מזו של הממונה לעניין מהימנות מחיר היצוא, וזאת לאור ההפרדה הפונקציונלית בין הגופים העוסקים במלאכה: הממונה על היטלי סחר הוא הפונקציה החקירתית בהליך, אשר אחראי על איסוף החומר, כאשר הוועדה המייעצת לשר הכלכלה, המורכבת מאנשי מקצוע בתחומים שונים, היא הפונקציה המעין-שיפוטית, אשר דנה בחומר שאסף הממונה ומגבשת את המלצותיה ומסקנותיה, אותם מעבירה לשר הכלכלה להכרעתו.
    
3. לגופו של עניין, מסקנת הוועדה המייעצת נסמכה על ניתוח מקצועי של הראיות ומכלול הנתונים שעמדו בפניה, על רקע ידיעתה ומומחיותה בתחום היטלי סחר, ותוך מתן זכות טיעון נרחבת לצדדים. בנסיבות אלה, המלצת הוועדה המייעצת, אותה אימץ שר הכלכלה, היא פועל יוצא של הפעלת שיקול דעת מקצועי מובהק, ואין מקום לבית המשפט להתערב בהחלטה שכזו.
    
4. בקשת יצואן חדש נמצאת בסמכות שר הכלכלה בהתאם לחוק היטלי סחר, ועל כן אין כל פסול בהחלטת השר לדחות את בקשת הסצ'ליק להיטל היצף נפרד, על יסוד מסקנות הוועדה המייעצת . לאור כל האמור, דחה בית המשפט את העתירה והטיל על העותרות הוצאות משפט בסך 15,000 ₪.

את היצרן המקומי -חבר סינרג'י הישראלית – מייצג הצוות המשפטי ממשרד גולדפרב זליגמן – הח"מ עורך דין גיל נדל, עורך דין דייב זיתון, ועורך דין רנון גורטנשטיין.

מפסק הדין עולות הנקודות הבאות:

בפן המשפטי-מנהלי, כאשר רשות מנהלית מקבלת החלטה מנומקת, מקצועית, בהתאם לסמכויותיה ולאחר הענקת זכות טיעון נרחבת – לא תתבצע התערבות שיפוטית בהחלטה שכזו.

בפן המהותי - פסק הדין סתם את הגולל על בקשת היצואן החדש בענייני היטלי היצף . מדובר בבקשה הראשונה מסוגה שהוגשה במדינת ישראל – אך רווחת בעולם.

עת"מ 33205-09-20 Hasḉelik Kablo San. ve Tic. A.C. ואח' נ' שר הכלכלה ואח', פסק דין מיום 11.8.2021

* * *

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים. בדוא"ל  [email protected] ו/או בטלפון 03-6089979.