מתי יבואן ייחשב כמפר אמון

לפני מספר חודשים פורסם מאמר אודות נוהל 401 של מכון התקנים הישראלי, העוסק בחובות החלות על יבואנים בנושא עמידה בדרישות תו התקן, תהליך קבלת אישור ת"ר וסטטוס "מפר אמון" (http://www.nadel-law.co.il/Index.asp?ArticleID=2262&CategoryID=220).

בחודש נובמבר פרסם מכון התקנים הישראלי מהדורה חדשה לנוהל 401, המעגנת הוראות שעה שונות שפורסמו מאז כניסתו לתוקף של נוהל 401 הקודם. המהדורה החדשה של הנוהל קובעת מנגנונים חדשים, שמטרתם לשפר ולייעל את תהליכי העבודה הקיימים בקשר עם קבלת אישור ת"ר. שינוי משמעותי שחל בנוהל 401 המתוקן, הינו ברשימת העילות להכנסת יבואן לסטטוס מפר אמון ולהוצאתו מסטטוס זה.

כפי שפורסם, נוהל 401 מפרט את סוגי הבדיקות שיכול שתעשנה בטובין מיובאים, לרבות בדיקת דגם ובדיקת אבטיפוס, בדיקות אקראיות ובדיקות שחרור. תהליך שחרור הטובין והבדיקות המבוצעות בהם כרוכים לא אחת בהמצאת מסמכים, תיקי מוצר, הצהרות והתחייבויות שונות, העמדת ערובות ו/או דרישות אחרות, שאי עמידה בהן מצדו של היבואן עשויה לגרום להעברתו לסטטוס של יבואן מפר אמון. ככזה, המשלוחים המיובאים על ידו ייבדקו על פי משטר בדיקות מחמיר יותר עד לבחינה מחודשת של סטטוס היבואן.

משמעות הדבר היא כי על היבואן להכיר את תהליך בדיקת ההתאמה של מוצרים המיובאים על ידו לדרישות התקנים הישראלים החלים עליהם. במיוחד, על היבואן להכיר את החובות וההתחייבויות החלות עליו על פי הנוהל.

להלן ההתחייבויות העיקריות: התחייבות לשיווק הטובין רק לאחר שסימנם היבואן בהתאם להוראות התקן הרשמי; התחייבות לשיווק הטובין רק לאחר שבוצע הליך סילוק ליקויים ווידוא כי הטובין תואמים את דרישות התקנים הרשמיים החלים עליהם; התחייבות להחזיק בתיק מוצר לדגם לתקופה של שבע שנים מיום השחרור האחרון של אותו הדגם; התחייבות לעמידה במועדי בדיקות והזמנת בדיקות; התחייבויות בנוגע לתהליך השמדת טובין.

יבואן "מפר אמון": הסנקציה המרכזית שיכול שתינקט כנגד יבואן, הינה העברתו לסטטוס של יבואן מפר אמון. ככזה, יחול על המשלוחים המיובאים על ידי ידו משטר בדיקות מחמיר. בין השאר, זיהוי משלוחים ייעשה עוד בנמל, המדגם שייבדק על פי נספח יהיה גדול יותר, היבואן עשוי להידרש להפקדת ערבות בנקאית ובמקרים מסוימים לא יינתן אישור לשחרור מותנה של הטובין אלא רק לאחר קבלת אישור ת"ר.

נוהל 401 בגרסתו הנוכחית, הרחיב את רשימת העילות בגינן יכול יבואן להיכנס לסטטוס "מפר אמון" ואלו הן: אי תאום מועד לביצוע בדיקת זיהוי ונטילה שלא יאוחר מ-30 ימים ממועד שחרור הטובין מהמכס או חוסר התאמה המתגלה בבדיקה; גילוי שינויים בדגמים בתהליך מתן האישור לשחרור מבלי שהיבואן הודיע על כך למכון התקנים; גילוי סיווגים מטעים ו/או מסמכים/תצהירים לא נאותים שמטרתם הימנעות מבדיקה; אי הבאת דוגמאות למכון התקנים בתוך 30 יום מיום הפקת האישור לשחרור הטובין מהמכס; הפרת התחייבות שלא לשווק או למכור או להעביר את הטובין לפני קבלת אישור ת"ר ממכון התקנים.

בעת סילוק ליקויים: אי תאום מועד לבדיקת סילוק ליקויים בתוך 60 ימים ממועד הזמנת הבדיקה; חוסר התאמה המתגלה בבדיקת הזיהוי או בבדיקת סילוק הליקויים; אי הבאת דוגמה מהמשלוח בו סולקו הליקויים בתוך 14 ימים ממועד אישור ההזמנה להוכחת יכולת לסילוק ליקויים; אי זימון נציג מכון התקנים לבדיקת זיהוי ונטילה ובדיקת סילוק ליקויים בתוך 14 ימים ממועד שליחת מכתב התראה בגין אי סילוק ליקויים.

אי עמידה בהתחייבויות בנוגע לתהליך השמדה או החזרת טובין או שהליקויים בהם לא סולקו; אי אישור הזמנות לביצוע בדיקות שונות בתוך שבועיים מיום שליחתן; בנוסף לאלה, ייכנס יבואן לסטטוס מפר אמון על פי הוראה כתובה שנתקבלה במכון התקנים מהממונה על התקינה במשרד התמ"ת.

יציאה מסטטוס יבואן מפר אמון: על מנת לצאת מסטטוס יבואן מפר אמון, על היבואן להציג היסטוריה "נקייה" ביחס לחמשת המשלוחים הרגילים הרציפים שייבא היבואן לאחר מועד הכניסה לסטטוס זה.

לחילופין, יוכל יבואן לצאת מסטטוס מפר אמון אם ייבא פחות מחמישה משלוחים בפרק זמן של שלוש שנים ועמד בכל התחייבויותיו על פי הנוהל, זאת כל אימת שלא קיים מידע אודות היבואן על יבוא בלתי חוקי.

אפשרות נוספת העומדת בפני היבואן היא להציג ולשכנע באמצעות הוכחות את מנהל המעבדה או האגף הרלוונטיים במכון התקנים שלא התקיימה הפרת אמון מצדו. במקרה בו הוחלפה הבעלות בחברה, יוצא היבואן מסטטוס מפר אמון אם יימצא כי הבעלים החדשים לא הועברו לסטטוס מפר אמון בשלוש השנים הקודמות.

כיבואן "מפר אמון סדרתי" ייחשב יבואן שהוכנס לסטטוס יבואן מפר אמון יותר מפעם אחת בשנה או שהפר אמון בזמן היותו מוגדר בסטטוס יבואן מפר אמון. ככזה, יהיה עליו להציג היסטוריה "נקייה" ביחס ל-15 המשלוחים הרגילים הרציפים שייבא, כולל תל"חים ויבוא בכמויות קטנות.

סיכום: אנו סבורים כי החמרות אלה מהוות, בין היתר, מענה לביקורת שהופנתה כלפיי מכון התקנים בדוח מבקר המדינה לשנת 2011. בדוח, שבחן את עבודתו של מכון התקנים הישראלי במספר תחומים, נבחנו תהליכים שונים בבדיקות ההתאמה לתקן של טובין מיובאים.

ממצאי הביקורת הובילו את מבקר המדינה למסקנה, כי אין די בצעדים שנוקט מכון התקנים כדי למנוע הישנות מקרים של שיווק מוצרים ללא אישור עמידה בתקן וסבר כי נכון יהיה מצדו של מכון התקנים והממונה על התקינה לבחון על דרכים נוספות למניעת שיווק המוצרים שלא עמדו בבדיקות התקן, בנוסף להגבלות החלות על היבואן במסגרת העברתו לסטטוס מפר אמון.

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.   * עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט:www.nadel-law.co.il