משרד הבריאות ישיב 70% מסכומי אגרות ליבואנים

משרד הבריאות הוא הגוף הממשלתי המפקח על הליכי יבוא של מוצרי מזון לישראל. כל העוסקים ביבוא מזון לישראל משלמים מזה שנים רבות שתי אגרות למשרד הבריאות בעבור יבוא המזון: אגרת רישום מוקדם, המשולמת עבור רישיון שנתי למוצר; ואגרת שחרור מהנמל, המשולמת עבור אישור לשחרור משלוח מזון ספציפי. סכומי האגרות השתנו במהלך השנים ונעו סביב 300-500 שקל לאגרה.

בפסק דין נוקב ומהדהד מיום 13.5.15, מתח בית משפט השלום בראשון לציון ביקורת על משרד הבריאות, וקבע כי שתי האגרות נגבו שלא כדין, היות ואין חוק המאפשר את גבייתן.

בית המשפט דחה בכך את טענות ההגנה של משרד הבריאות והורה על השבה של 70% מסכומי האגרות ששולמו על ידי היבואנים, בכפוף להוכחת ביצוע תשלומי האגרות על ידי היבואנים.

מדובר בתביעות של יבואני מזון, שחלק ניכר מהם מיוצגים על ידי משרדנו, שטענו כי אגרות יבוא מזון ששולמו על ידם למשרד הבריאות - הן בגין רישומו המוקדם של המזון והן בגין שחרור המזון מהנמל - נגבו שנים רבות באופן ללא חוקי בהעדר חוק המאפשר את גבייתן.

היבואנים תבעו השבה של אגרות שנגבו בשבע השנים שקדמו להגשת התביעה. בית המשפט קיבל את תביעתם העקרונית של יבואני המזון ופסק כי שתי האגרות - רישום מוקדם, ושחרור מהנמל – לא נגבו כחוק.

בית המשפט דחה את טענת משרד הבריאות וקבע כי פקודת ההסגר המנדטורית אינה מעניקה סמכות לגבות אגרות אלה, שכן הסגר מיועד רק לאנשים או בעלי חיים שיש בהם חשש מחלות, אך לא למוצרי מזון. בית המשפט הוסיף וציין, כי בנוהל יבוא מזון שהוציא משרד הבריאות לא צוין כי האגרות נגבות מכוח פקודת ההסגר.

בית המשפט קבע כי הוכח שבפועל רק 3% ממשלוחי המזון נבדקים בנמל והשאר משוחררים באופן אוטומטי, דבר שמחליש מאוד את טענת ההגנה, כאילו האגרות נגבות מכוח פקודת ההסגר – שכן רוב המשלוחים בכלל לא נבדקים.

בית המשפט הוסיף כי החל משנת 2001 ועד היום נעשו ניסיונות שונים של משרד הבריאות להסדיר את גביית האגרות בתקנות חדשות, אשר לא צלחו, דבר המחזק את הטענה כי גם משרד הבריאות ידע על כך שהאגרות אינן חוקיות. בית המשפט גם ציין את עדותו של סמנכ"ל משרד הבריאות בבית המשפט, שהודה כי אין מקור חוקי לגביית האגרות בתקנות.

עוד ציין בית המשפט, כי ליבואני המזון לא היתה כל חלופה אמיתית והם נאלצו לשלם את אגרות יבוא המזון, בין אם רצו ובין אם לאו, ובכך ניצל משרד הבריאות את כוחו המונופוליסטי לגביית האגרות.

בהתאם לכך קבע בית המשפט כי יש להשיב את סכומי האגרות ליבואנים. בית המשפט דחה את עמדת משרד הבריאות, לפיה קבלת התביעות תביא להכבדה על תקציבו. עוד נקבע, כי לא חל כל שיהוי בהתנהלות היבואנים בעצם מועד הגשת התביעה.

בית המשפט ציין כי דווקא משרד הבריאות הוא שבחר לעצום עיניו מול המציאות כאשר ידוע לו החל משנת 2001 שקיימת טענה בדבר אי חוקיות של האגרות, אך לא נעשה דבר על מנת להסדיר את הנושא בחקיקה.

יחד עם זאת, בית המשפט קבע כי אין מחלוקת שהשירות שמעניק משרד הבריאות ליבואני המזון הוא שירות חיוני, וראוי ששירות זה יתוקצב על ידי היבואנים לפחות באופן חלקי.

לכן, בנסיבות אלה נקבע כי משרד הבריאות ישיב ליבואנים 70% מסכומי האגרות ששולמו על ידן בשבע השנים האחרונות ויותיר בידו את ה-30% הנותרים. 

מבחינת אופן ההוכחה, קיבל בית המשפט את טענת היבואנים, כי די בכרטסת הנהלת חשבונות או בשוברי התשלום עצמם כל עוד הם קריאים, חתומים ועל שם היבואן עצמו, ואין חובה להגיש כרטסת, שוברים ואישור רו"ח חיצוני כפי שטען משרד הבריאות.

באשר לאגרות שחרור, קבע בית המשפט כי מאחר והן משולמות ברוב המקרים על ידי עמילי מכס, אין די בהגשת שובר על שם עמיל מכס, אלא חובה להגיש מסמך נוסף הקושר בין השובר לבין היבואן, כגון חשבונית עמיל המכס, או כרטסת של עמיל המכס אצל היבואן.

בסופו של דבר, התביעה התקבלה ברובה המכריע ומשרד הבריאות חויב לשלם ליבואני המזון הוצאות משפט ובתוספת שכר טרחת עו"ד בסך כולל של 160 אלף שקל.

מה עומד להתרחש בהמשך ואיך הדבר ישפיע על ציבור יבואני המזון?

מדובר כמובן ברעידת אדמה של ממש מבחינת משרד הבריאות, בשל הקביעה כי פעולת הגבייה שלו היתה בלתי חוקית.

יש להניח כי משרד הבריאות יגיש ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק דינו של בית משפט השלום, ויבקש את עיכוב ביצועו של פסק הדין, תוך שיטען כי פסק הדין הנוכחי מחייב את משרד הבריאות לכל היותר ביחסיו מול היבואנים שהגישו את התביעות, אך לא כלפי כל יבואני המזון.

כמו כן, יש להניח כי משרד הבריאות ינסה לקדם מהר ככל האפשר את תיקון החוק באופן שיבקש לספק הסמכה חוקית לגביית האגרות.

יחד עם זאת, הדרך פתוחה ליבואני מזון נוספים להגיש תביעות להשבת האגרות הבלתי חוקיות שנגבו על ידי משרד הבריאות במשך שבע השנים האחרונות (תקופת ההתיישנות המקסימאלית). טוב יעשו יבואני המזון החפצים בהשבת האגרות ששילמו במשך שבע השנים האחרונות, אם ידאגו להגשת תביעות שכאלו בהקדם.