משלח ישיב ליבואן היטלי דלק שנגבו ביתר

בית משפט השלום בהרצליה קבע שמשלח בינלאומי ישיב ליבואן היטלי דלק שנגבו ביתר בניגוד למוסכם. בכך בא הקץ על סכסוך ארוך שנים בין היבואן (צ'מפיון מוטורס) לבין המשלח.

מדובר במערכת יחסים משולשת: יבואן-משלח בינלאומי-חברת תעופה, כשהיבואן שילם למשלח עבור דמי ההובלה האווירית, ואילו המשלח פעל ישירות מול חברת התעופה ושילם לה עבור ההובלה.

היבואן טען כי בשלב מסוים החלה חברת התעופה לגבות רכיב נוסף מעבר לדמי הובלה אווירית, בשיעור של 10 סנט לכל ק"ג מטען, המכונה "היטל דלק". זאת בגין עליית מחירי הדלק. היבואן טען גם שהתגלה לו בדיעבד שהמשלח שילם היטלי דלק לחברת התעופה בשיעור מסוים, אך גבה ממנו היטלי דלק ביתר בשיעור גבוה יותר הנעוץ בשיטת חישוב המשקל.

היבואן טען שחברת התעופה גבתה היטל דלק של 10 סנט לק"ג, על פי המשקל בפועל של המטען (actual weight), בעוד המשלח גבה מן היבואן 10 סנט לק"ג על פי "המשקל הנפחי" של המטען (נפחו של המטען במ"ק מחולק בשש = chargeable weight), דבר שהביא לגביית יתר.

לכן ביקש היבואן מבית המשפט לחייב את המשלח להשיב לו את ההפרשים בין ההיטלים שנגבו מן היבואן לבין ההיטלים ששולמו בפועל לחברת התעופה, בסך כולל של כ-600 אלף שקל.

מאחר והתביעה הוגשה באיחור מסוים, ניסה היבואן להתגבר על טענת ההתיישנות וטען שמעשי המשלח התגלו לו רק בדיעבד, לאחר שנים רבות, דבר המצדיק את הארכת תקופת ההתיישנות.

היבואן טען עוד, כי בשל כך ששילם משלח היטלי דלק גבוהים מדי, הוא נאלץ לשלם לרשות המסים מיסי יבוא ביתר, בשל העלאת ערך הטובין לצרכי המכס. מאחר והעניין התגלה לאחר שנים רבות, נטען שעל המשלח להשיב לו גם את מיסי היבוא, משום שאין ביכולתו לדרוש אותם מרשות המסים, בסך כולל של כ-200 אלף שקל.

המשלח התגונן בטענה כי ההתחשבנות שלו מול חברת התעופה אינה מעניינו של היבואן. הוא טען כי סיכם עם היבואן כיצד יתומחרו שירותי ההובלה האווירית, לרבות היטלי הדלק, וכל סיכום של המשלח עם חברת התעופה אינו משליך על יחסיו עם היבואן.

בנושא ההתיישנות טען המשלח כי כל המסמכים הוצגו בפני היבואן במשך השנים, לרבות מסמכים של חברת התעופה עצמה. היות והמידע היה פרוש בפני היבואן, טען, אין הצדקה להאריך את תקופת ההתיישנות.

המשלח העלה גם טענת קיזוז וטען כי במשך השנים קיבל זיכויים שונים מחברת התעופה וזיכה גם את היבואן. לכן, אם תתקבל התביעה, הרי שיש לקזז ממנה את הזיכויים שהעניק ליבואן, בסך של כ-600 אלף שקל.

בית המשפט קיבל את טענתו העקרונית של היבואן, כי היה על המשלח לחייב את היבואן בהיטל דלק בדיוק כפי ששולם לחברת התעופה ולא מעבר לכך.

מאחר וההסכם בכתב בין היבואן למשלח לא התייחס להיטל דלק, נדרש בית המשפט לקבוע בדיעבד מה היתה ההסכמה בין הצדדים, כאשר כל צד טען ההיפך מרעהו.

השופטת חנה קלוגמן התרשמה מכך שנציג של חברת התעופה העיד בפניו שהמחירים שקבעה החברה, לרבות היטלים ואופן החישוב שלהם, נעשו על פי סיכום עם היבואן ורק נגבו בפועל על ידי המשלח, משום שחברת התעופה העדיפה לפעול מול משלחים ולא מול יבואנים.

בפני בית המשפט הוצג מסמך בכתב של חברת התעופה, שהודיעה למשלח על התחלת גביית היטלי דלק וביקשה ממנו ליידע את לקוחותיו היבואנים בנושא.

בית המשפט ייחס חשיבות לכך שנציג של המשלח, שעל פי הטענה ניהל את המשא ומתן עם היבואן, לא הובא למסור עדות, וזקף זאת לחובת המשלח.

יחד עם זאת, דחה בית המשפט את טענת היבואן בנושא ההתיישנות וקבע כי מאחר וכל המסמכים היו בפני היבואן לאורך כל השנים, הרי שהוא היה יכול לגלות את גביית היתר בקלות רבה ולכן אין הצדקה להאריך את תקופת ההתיישנות. לכן, חלק מסוים מן התביעה נדחה מחמת התיישנות.

השופטת קלוגמן דחתה גם את טענת היבואן, כי על המשלח להשיב לו את מסי היבוא ששולמו ביתר לרשות המסים, וקבעה כי סביר להניח שהיבואן תמחר במחירי המכירה את עלויות המסים הנוספים.

בית המשפט דחה גם את טענת הקיזוז של המשלח וקבע כי מאחר וזה סירב להציג בפניו את היקף העסקאות שלו עם חברת התעופה, הרי שטענת הקיזוז לא הוכחה כנדרש.

בסופו של דבר, התביעה התקבלה בחלקה, והמשלח חויב לשלם גם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 60 אלף שקל.

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי. * עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט:www.nadel-law.co.il