היום (1 בינואר) עומד להיכנס לתוקף תיקון משמעותי מאוד לחוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 39), שצפוי להשפיע באופן דרמטי על התנהלותם של עסקים, לרבות יבואנים.
הפרות של חוק הגנת הצרכן "נענשו" עד היום באמצעות הגשת תובענות ייצוגיות של צרכנים שנפגעו מאותה ההפרה. התיקון הנוכחי לחוק בא לאפשר לרשות להגנת הצרכן להעניש את אותם עסקים שהפרו את החוק באמצעים מינהליים שונים.
תיקון החוק נועד להרחיב את סמכויות הפיקוח והאכיפה של הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן ולהעניק לרשות, בין השאר, סמכות להטיל עיצומים כספיים על חברות ובתי עסק שיעברו על החוק. בטרם כניסת התיקון לתוקף, קיימת בידי הרשות להגנת הצרכן הסמכות לחקירה ולאישום פלילי, אך על מנת להפעיל אותה, על הרשות להגנת הצרכן לפנות לבית המשפט.
בעקבות התיקון יתווספו כלי אכיפה נוספים לרשות להגנת הצרכן, בין השאר, הטלת עיצום כספי, מתן התראה מנהלית, קבלת כתב התחייבות להימנע מהפרה ועירבון, מתן צו להימנע ממכירה של מוצרים, ועוד.
התיקון קובע דרגות שונות של הפרות, כשלכל אחת, ובהתחשב בזהות המפר (תאגיד או יחיד), נקבע עיצום כספי שונה. על הפרה "רגילה" יוטל עיצום כספי בסך של 7,000 שקל ליחיד ו-22 אלף שקל לתאגיד. החוק מפרט 47 מקרים של הפרות "רגילות".
בנוסף, על הפרה חמורה יוטל עיצום כספי בסך של 25 אלף שקל ליחיד ו-45 אלף שקל לתאגיד. החוק מפרט 17 מקרים של הפרות "חמורות".
בנוסף החוק מגדיר מהי "הפרה בנסיבות מחמירות", "הפרה נמשכת", ו"הפרה חוזרת", שיאפשרו להטיל עיצום כספי בסכומים גבוהים יותר.
במקרה שבו יש לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה מהוראות החוק ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי, הוא נדרש למסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי. במצב כזה, עומדת למפר זכות טיעון, כאשר הוא זכאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה הממונה, תוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה. הממונה רשאי לבטל/להפחית/להשאיר את העיצום על כנו. באם המפר סבור כי נפלה טעות, זכותו לפנות לבית המשפט בערעור אך הערעור אינו מעכב את התשלום אלא אם בית המשפט קבע אחרת.
התראה מינהלית הינה הליך מקל יותר כלפי העוסק, בו הממונה לא מטיל עליו עיצום כספי, אלא רק מזהיר אותו. בהתראה מינהלית נדרש הממונה לציין מהו המעשה המהווה את ההפרה, עליו להודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי. באם נמסרה למפר התראה מינהלית, הוא רשאי לפנות לממונה בכתב בתוך 45 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה באם הוא לא ביצע את ההפרה, או המעשה שביצע אינו מהווה הפרה.
התיקון קובע כי אם עוסק לא סימן את הטובין כנדרש על פי החוק, רשאי הממונה להוציא צו כי חל איסור לעשות בהם שימוש וחובה על העוסק לשמור את הטובין בעסקו, עד אשר הממונה יתיר את מכירתם. זהו חידוש שלא היה עד היום בחוק והוא מרחיב את סמכויות הממונה.
* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: [email protected]