מניעת מימוש אשראי דוקומנטרי בשל חריג המירמה

בעסקאות בינלאומיות שבהן לא קיימים יחסי אמון מובהקים בין הצדדים, נוהג המוכר לדרוש את ביצוע התשלום באמצעות אשראי דוקומנטארי. מדובר במכתב שמוציא הבנק אל המוכר ובו מתחייב הבנק כי אם יוצגו בפניו המסמכים הנקובים במכתב האשראי המעידים על משלוח סחורה אל הקונה (שטר מטען, חשבון מסחרי ומסמכים נוספים), הוא ישלם למוכר את הסכום הנקוב במכתב האשראי.

באופן זה, המוכר מובטח שיקבל את התמורה. מנגד מובטח הקונה כי התשלום יועבר למוכר רק אם יוצגו בפני הבנק מסמכים המעידים על משלוח הסחורה לקונה.

אחד המאפיינים המרכזיים של אשראי דוקומנטרי הוא עיקרון העצמאות, לפיו עסקת היסוד שבין הקונה למוכר מנותקת מעסקת האשראי שבין הבנקים.

עם זאת, קיים חריג לעקרון העצמאות, והוא מקרה של מירמה. כאשר הוכח כי התקיימה מירמה חמורה של המוכר, אשר כלל לא מילא את חיוביו על פי חוזה המכר, כי אז ניתן לפנות לבית המשפט, שייתן צו המופנה כלפי הבנק, המורה לו שלא להעביר למוכר את סכום מכתב האשראי.

בפסיקה נקבע שצו שכזה יינתן רק במקרה של מירמה חמורה, "אשר תגרום לכך שהעיקרון החשוב של ניתוק מכתב האשראי מחוזההמכר לא ישרת עוד שום מטרה לגיטימית, ושהמרמה לא תאפשר למבצעה לנצל יתרון לא הוגן ולהימלט עם כספו של הקונה".

לכן, יכול הקונה לעשות שימוש בחריג המירמה רק כאשר המכולה שבה היה אמור להיות המטען כללה פסולת וכו', אך לא כאשר המכולה כללה מטען בעל ערך שאינו עומד במפרט שנדרש על ידי הקונה.

גם להתנהגותו של המוכר משקל חשוב בהערכת קיומה של מירמה: מוכר אשר מסביר שאירעה טעות ומביע נכונות לפצות את הקונה, יוערך באופן שונה ממוכר שניתק מגע מהקונה ואינו משיב לפניותיו.

להלן סקירה אודות שני מקרים בהם נדונה טענת מירמה בניסיון לעכב מימוש אשראי דוקומנטרי. באחד המקרים הטענה התקבלה ובשני נדחתה.

1. טענת המירמה התקבלה

חברת תומר העוסקת בשיווק מוצרי מזון התקשרה בחוזה עם חברת מ.רוסו, שעוסקת ביבוא מוצרי מזון, על מנת שהאחרונה תייבא עבודה מהודו משלוחים רבים של אורז. חברת תומר שילמה לחברת מ. רוסו מקדמה בסך 100 אלף דולר ואף הוציאה אשראי דוקומנטרי לטובתה בסך כולל של כ—320 אלף דולר.

חלק מן המכולות לא הגיעו לישראל מסיבות שונות. לאחר שחברת מ.רוסו פנתה לבנק בבקשה לקבל את כספי האשראי הדוקומנטרי, פנתה חברת תומר לבית המשפט וביקשה למנוע את מימושו בשל טענת מירמה, ותבעה באופן אישי גם את בעל המניות בחברת מ.רוסו.

חברת תומר טענה שמדובר במירמה, משום שסחורה שהתחייבה חברת מ.רוסו לספק לא סופקה בפועל, דבר המצדיק את אי-העברת כספי האשראי הדוקומנטרי.

מ.רוסו טענה להגנתה כי משלוחי האורז עוכבו על ידי המכס בהודו, משום שבתיאור הטובין צוין שמדובר באורז בסמטי במקום אורז רגיל, וזאת על מנת להימנע מתשלום מס בהודו.

תומר טענה מנגד כי שטרי המטען שהציגה מ.רוסו לבנק לצורך שחרור כספי האשראי הדוקומנטרי היו מזויפים, היות והם נקבו במספרי מכולות שאינן קיימות.

מ.רוסו טענה כי ברגע שהטובין נמסרו למוביל הימי והונפק שטר מטען, האחריות לסחורה עברה לידי חברת תומר ולכן אין הצדקה למניעת מימוש האשראי הדוקומנטרי.

בית המשפט קבע כי במקרה זה הוכח כי התבצעה מירמה במסמכים, היות והוגשו מסמכים מטעם חברות הספנות המוכיחים כי מספרי המכולות בהן נקבה חברת מ.רוסו בשטר המטען, אינן קיימות.

בית המשפט קבע כי אין לקבל את טענת מ.רוסו כי מרגע שהונפק שטר מטען, עברה האחריות לידי חברת תומר. בעניין זה העיר בית המשפט, במידה של ציניות, כי: "באם תתקבל טענתה של הנתבעת, יצא כי מרגע שבו יצא שטר המטען מידיה, אף אם הינו מזויף, אין להטיל עליה כל חבות, שכן הבעלות בסחורה עברה לידי התובעת, ומכאן שאף אם כלל לא נשלחה סחורה, עליה לפרוע את התשלום בגינה".

בית משפט השלום בחיפה דחה את הטענה כי הסיבה לאי-שליחת המכולות מהודו היתה בעקבות עיכובים של המכס ההודי בהיעדר אסמכתא לכך מעבר לטענה עצמה.

לכן התקבלה תביעת חברת תומר. בית המשפט הורה על החזרת כספי האשראי הדוקומנטרי אליה, תוך חיוב חברת מ.רוסו בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 35 אלף שקל. התביעה האישית נגד בעל המניות בחברת מ.רוסו נדחתה.

2. טענת המירמה נדחתה

במקרה זה, היבואן, אחים נעייר תעשיות, התקשר בעסקה לרכישת רשתות להגנה מפני מזיקים בתחום החקלאות מספק בסין תמורת 1.5 מיליון שקל. לצורך מימון העסקה, פנה היבואן לבנק פקעות פועלים, שפתח עבורו אשראי דוקומנטרי לטובת הבנק של הספק בסין.

המשלוחים הראשונים של העסקה הגיעו לארץ בשנת 1998 וליבואן לא היו כל טענות לגביהן.

ברבות השנים התגלה ליבואן ביחס למשלוחים חדשים, כי חלק מן הרשתות שהגיעו לארץ חסרות מרכיב UVA, המספק הגנה מפני קרני השמש, לכן הן עשויות להתפורר ולהיות חסרות ערך. היבואן טען שהספק הסיני בחר לנהוג כך ביודעין ומתוך כוונת מירמה.

בית משפט השלום בתל אביב דחה את בקשת היבואן למנוע את מימוש האשראי הדוקומנטרי. נקבע כי לא מדובר במירמה, בין השאר משום שהיבואן הצליח למכור את הסחורה המיובאת בישראל.

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.   * עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט:www.nadel-law.co.il