לאחרונה קבע בית משפט השלום בירושלים כי עלויות השגחת כשרות של שמן מיובא לישראל, ייכללו בערך השמן לצרכי המכס.
בית המשפט אימץ למעשה את קביעתו העקרונית של בית המשפט המחוזי מרכז, בפסק דין שניתן ביוני 2014, שם נקבע כי עלויות שחיטה והשגחת כשרות על מוצר אחר - בשר כבש מיובא - ייכללו בערך לצרכי המכס.
בפסק-הדין הנוכחי דחה בית המשפט את ההבחנה שהוצעה בין השגחת הכשרות על בשר כבש לבין השגחת הכשרות על שמן, וקבע כי דינם לצורכי מכס הוא אחד.
חברת מיה תבליני החיים ייבאה לישראל שמן משני סוגים: שמן זית, שאינו ראוי למאכל ומיועד להדלקת נרות (למאור), ושמן זית כתית, המיועד למאכל.
לפני יבוא השמן שלח היבואן למפעל הספקים בחו"ל משגיח כשרות מטעם בד"צ העדה החרדית ירושלים, שתפקידו לפקח על התהליכים במפעלים, שבסופם ניתן להעניק לשמן המיובא אישור כשרות. היבואן שילם למפעל בעבור השמן ושילם לבד"צ בעבור ההשגחה.
רשות המכס דרשה מן היבואן לשלם גירעון מכס רטרואקטיבי על עלויות השגחת הכשרות וטענה כי הן חלק בלתי נפרד מעלויות המוצר המיובא, לפי סעיף 132 לפקודת המכס.
היבואן טען כי מדובר בעלויות וולנטריות שהוא נושא בהן מבחירתו לצורך שיווק וקידום מכירות בישראל. היבואן טען עוד, כי עלויות אלה, שלא משולמות למוכר, אלא לצד ג', לא יכולות להיכלל בערך למכס לפי סעיף 132 לפקודת המכס.
מאחר וכבר ניתן בבית המשפט המחוזי מרכז פסק דין שקבע כי עלויות שחיטה והשגחת כשרות של בשר כבש ייכללו בערך למכס, טען היבואן כי הדין הישראלי אוסר לייבא בשר לא כשר, בעוד אין דין דומה ביחס לשמן. בנוסף טען היבואן כי מעורבות משגיח הכשרות בתהליך הייצור של שמן פחותה מתפקידו של משגיח על בשר. כך, טען היבואן כי בהשגחת כשרות של שמן מדובר ברב ש"יוצא ונכנס", כלומר, לא חייב להיות נוכח בכל התהליך, וכי בשמן למאור המשגיח צופה רק בתהליך הביקבוק ולא בתהליך הפקת השמן מן הזיתים.
לחילופין טען היבואן לפטור מהגרעון בשל עמידתו בסעיף 3 לחוק מסים עקיפים.
בפסק הדין דחה בית המשפט את ההבחנה שהציע היבואן, בין תהליך השגחת כשרות של שמן להשגחת כשרות של בשר כבש. בית המשפט קבע כי אין זה משנה האם עלויות השגחת הכשרות נכפות על היבואן בשל הדין – כמו ביבוא בשר כבש, או שהן וולונטריות - כמו ביבוא שמן.
כמו כן, דחה בית המשפט את הטענה כי מעורבות המשגיח בשמן פחותה ממעורבות המשגיח בבשר כבש, וקבע כי אבחנה זו אינה רלוונטית לתוצאת פסק הדין.
בית המשפט קבע כי השגחת הכשרות היא פעולה שמעניקה לטובין את עצם מהותם והופכת אותם למוצרים כשרים, ולכן היא פעולה שנחשבת כחלק בלתי נפרד מתהליך הייצור שלהם, יהא תוכנה אשר יהא, ותהא הסיבה לביצועה אשר תהא. לכן, נפסק כי פעולת השגחת הכשרות מהווה חלק מהמחיר ששולם או שיש לשלמו בעד הטובין בעת היבוא.
בית המשפט דחה את הטענה החלופית של היבואן לעמידתו בתנאי סעיף 3 לחוק מסים עקיפים.
יצוין כי היבואן, אשר יוצג על ידי משרדנו, לומד את פסד הדין בימים אלו ובוחן את אפשרות הגשת הערעור עליו.
* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: [email protected]