מי אחראי לנזק שהתגלה במשטח של מטען מחו"ל?

לאחרונה, דחה בית משפט השלום בתל-אביב תביעה של חברת ביטוח נגד גורמים שונים בשרשרת ההובלה (מוביל, משלח, מחסן) ביחס לנזק שנגרם למטען מיובא.

עובדות המקרה וטענות הצדדים

מטען של מקלטי טלוויזיה נשלח בדרך האוויר מבלגיה לישראל, ונקלט במסוף האווירי ללא הערות על נזק. כשהתקבל המטען אצל היבואן, התגלה כי אחד ממסכי הטלוויזיה היה מנופץ לחלוטין. מבטחת המטען שילמה ליבואן המבוטח את דמי הנזק, והגישה תביעת שיבוב כנגד המוביל האווירי, המשלחת, המסוף האווירי ורשות שדות התעופה, בסך של כ-25 אלף שקלים, כאשר התביעה כנגד המשלחת נדחתה בהסכמה כבר בתחילת ההליך.

מסיבה שלא צוינה בפסק הדין, הוזמן שמאי לבדוק את המטען עוד בטרם שוחרר זה מהמסוף האווירי, וקבע כי המשלוח הגיע בשתי יחידות אריזה, על גבי שני משטחי עץ. על פי הבדיקה, משטח אחד נמצא שלם ואילו השני נמצא שבור, וקרטון שהונח עליו נמצא מעט מעוך.

השמאי הביע דעתו כי הנזק שנגרם למסך יכול היה להיגרם כתוצאה מנפילתו או מעיכתו של צד אחד מצדי המקלט, אפילו שנמצא ארוז כנדרש, וקבע כי מחסן המסוף האווירי הוא האחראי לנזק.

מחסן המסוף האווירי טען שלא צוינה הערת נזק בטופס הקליטה של המטען במסוף ביחס למשטח השבור, משום שלגרסתו המשטח אינו חלק מאריזת המטען. מחסן המסוף ביקש לדחות את התביעה נגדו וטען שהנזק לא התרחש באשמתו.

פסק-הדין

בית המשפט קבע כי יש להפריד בין הנזק שנגרם למשטח העץ ובין הנזק שנגרם למקלט הטלוויזיה, היות ורק הנזק שנגרם למקלט הטלוויזיה מהווה את עילת התביעה.

מעיון בצילום המטען במסוף האווירי, למד בית המשפט כי סימני המעיכה הקלים ניכרו בארגז הקרטון התחתון, הקרוב יותר למשטח העץ שניזוק. עם זאת, חברת הביטוח לא טענה, וממילא גם לא הוכיחה, כי הנזק נגרם דווקא למקלט הטלוויזיה שאוחסן באותו ארגז תחתון, ובית המשפט ייחס לכך חשיבות עליונה.

המוביל וחברת הביטוח טענו כי קיומו של שטר מטען מבלי שצוינו בו הערות בעניין נזק, מוכיח כי המטען התקבל אצל המוביל כשהוא ללא נזקים, דבר המוכיח שהנזק התרחש כשהמטען היה במחסן המסוף.

בעניין זה, קבע בית המשפט, גם בהסתמך על סעיף 11 לאמנת ורשה, כי קבלת המטען על ידי המוביל ללא הערת נזק הינה ראיה לכאורה - למשקל, לממדים ולאריזה של המטען, להבדיל מהוכחה חותכת באשר למצבו, ומכאן שניסיונה של חברת הביטוח לבסס את אחריותו של המסוף האווירי על דרך שלילת אחריות המוביל אינו עומד במבחן.

בסופו של דבר, תביעת חברת הביטוח נגד מחסן המסוף ויתר הנתבעים נדחתה, אך לא לפני שבית המשפט מצא לנכון לציין כי "הסברי המסוף האווירי לסירובו לרשום הערת נזק למצער לגבי המשטח אינם משכנעים ואינם מניחים את הדעת". בית המשפט חייב את חברת הביטוח בתשלום שכר טרחת עו"ד בסך של 3,500 שקלים לטובת מחסן המסוף האווירי.

(תא"מ (שלום ת"א) 155918-09, פסק דין מיום 13.7.11, השופט בן-חיים. שמות ב"כ הצדדים לא צוינו).

האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי. עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא וייצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il