יבואנים רבים עושים שימוש במחסני מטענים הנמצאים בפיקוח המכס לצורך אחסון מטענים ללא תשלום מסי היבוא. רק לאחר שהם מאתרים קונים למטענים, הם בוחרים לשלם את מסי היבוא ולשחרר את המטענים.
אבל מי הגורם שיישאר באחריות וישלם את מסי היבוא למכס כשהמטען נגנב מהמחסן? על פי פקודת המכס, מחסן המטענים הוא שנושא באחריות, שהרי היבואן טרם שחרר את הסחורה, וטרם התגבשה עבורו חובת תשלום המסים.
השאלה הם המחסן יוכל לקבל, בנסיבות מסוימות, פטור מאחריות לתשלום המסים בנסיבות מסוימות, עלתה לאחרונה לדיון בפסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל-אביב.
במקרה דנ"ן, נגנבו טובין שאוחסנו במחסן מטענים בפיקוח המכס. המכס דרש מהמחסן לשלם את מסי היבוא בסך כולל של למעלה מ-1.5 מיליון שקל. המחסן הגיש תביעה נגדית נגד המכס, בטענה שהוא זכאי לפטור מתשלום המסים.
בין הצדדים התעורר ויכוח בשאלה מהו סעיף החוק הרלבנטי: האם מדובר בסעיף 150(1) לפקודת המכס, או בסעיף 92 לפקודת המכס, שניהם מאפשרים למינהל המכס, בנסיבות מסוימות, לוותר על מסי יבוא בגין טובין שאבדו או ניזוקו.
בית המשפט הכריע כי הסעיף החל על המקרה הינו סעיף 92, העוסק בטובין שאבדו, או הושמדו, מחמת אירוע שלא ניתן היה למנוע אותו.
המכס טען אמנם שהסעיף אינו עוסק במקרה של גניבה, אלא רק במקרה של אובדן, אך בית המשפט בחר שלא להכריע בטענה זו, משום שנמצא כי בכל מקרה, מחסן המטענים התרשל ואינו עומד ביתר תנאי הסעיף.
לטענת המכס, מחסן המטענים יכול היה למנוע את הפריצה, אולם התרשל בנקיטת אמצעי האבטחה במקום, ולכן אינו עומד בתנאי הסעיף. בית המשפט קיבל טענה זו.
בית המשפט קבע עוד, שמחסן המטענים מהווה שומר שכר, לפי חוק השומרים. על פי חוק זה, שומר שכר אחראי לאובדן הנכס, אלא אם כן הנכס אבד בנסיבות "שלא היה עליו לחזותן מראש ולא יכול היה למנוע את תוצאותיהן". במקרה זה, קבע בית המשפט שפריצה היא אירוע שניתן לצפות ומחסן המטענים לא עמד ברף גבוה זה.
על פי הראיות, נקבע שחברת השמירה שנשכרה על ידי מחסן המטענים התרשלה במילוי תפקידה ולכן הצליחו הפורצים במזימתם. בנוסף, רשות המכס הציגה בפני בית המשפט את כתב התביעה, אותו הגיש מחסן המטענים נגד חברת השמירה בגין אותו אירוע, בטענה שהאחרונה התרשלה במילוי תפקידה ולכן נגמרה הפריצה.
מחסן המטענים טען לחילופין, כי גם אם הוא חב בתשלום המסים, הינו זכאי לפטור לפי סעיף 3 לחוק מיסים עקיפים. בית המשפט קיבל את טענת המכס כי סעיף 3(3) לחוק קובע כי החוק יחול רק במקרה שהנישום מכר את הטובין בתום לב מבלי לקחת בחשבון את החסר. במקרה זה, נקבע שמחסן המטענים לא הוכיח שהטובין נמכרו ומה היה מחירם, ולכן אינו עומד בתנאי החוק.
בית המשפט דחה את התביעה שהגיש מחסן המטענים וקבע שביכולתו היה למנוע את הפריצה וחייב אותו בתשלום הוצאות משפט בסך 30 אלף שקל.
______________

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט:www.nadel-law.co.il