מחסום ההתיישנות בפקודת המכס - הגיע הזמן לשנות

מרגע תשלום מסי יבוא שנגבו ביתר, היבואן חייב להגיש לבית המשפט תביעה בתוך שלושה חודשים אחרת תביעתו תתיישן. בשלושה פסקי דין דן בית המשפט בסוגיית ההתיישנות
 
מאת: עו"ד עומר וגנר, עו"ד גיל נדל
 
בתביעות השבה של מסי יבוא שנגבו ביתר (מכס, מס קניה), עומד בפני יבואנים מחסום גדול המתחיל בתקופת ההתיישנות הקצרה הקבועה בסעיף 154 לפקודת המכס, העומדת על שלושה חודשים בלבד.
 
כלומר, מרגע תשלום מסי הייבוא במחאה, היבואן חייב להגיש לבית המשפט תביעה בתוך שלושה חודשים אחרת תביעתו תתיישן, דבר אשר יכשיל את תביעתו, גם ואף אם בית המשפט יקבל את עמדתו כי מסי הייבוא נגבו ממנו ללא הצדקה.
 
תקופת התיישנות קצרה שכזו, מטבע הדברים, אינה מעודדת, בלשון המעטה, את היבואנים, לבוא בדין ודברים עם רשות המכס - שמא תביעתם תתיישן, נהפוך הוא- היא מעודדת פנייה מסיבית לבתי המשפט על מנת שלא "לאחר את הרכבת", אף אם ניתן להגיע לפשרה עם רשות המכס בנושא, אך לא ניתן לעשות זאת במגבלות תקופת ההתיישנות הקצרה.
 
מדובר בתקופת התיישנות קצרה מאוד שאין לה אח ורע בחוקי המס השונים (חוק מע"מ, חוק מס קניה), עד כדי כך שבית המשפט העליון כבר קרא בסוף שנת 2007 לשינוי הפקודה, אך דבר לא אירע מאז.
 
בנוסף, תקופת התיישנות זו אינה מעודדת את היבואנים להיכנס למחלוקות עם רשות המכס, שהרי מרגע שחרור משלוח אגב מחאה, מתחילה לרוץ תקופת ההתיישנות הקצרה, להיפך- סעיף זה בפקודה נותן תמריץ ליבואנים לשלם מכס בהתאם לעמדת רשות המכס ולא להיכנס למחלוקת, ולא לשחרר משלוחים אגב מחאה. במקרה כזה, תקופת ההתיישנות עומדת על חמש שנים מיום תשלום המסים (על פי חוק מסים עקיפים).
 
פסיקה עדכנית בסוגיה עוסקת בטענה שקיבל בית משפט השלום בבית שמש לאחרונה לגבי התיישנות של רשות המכס ודחה על הסף תביעה של יבואן מכונות ניסור, שהוגשה לאחר יותר משלושה חודשים מיום תשלום המסים[1]. באותו מקרה, דחה בית המשפט את טענת היבואן כי תביעתו כפופה לתקופת התיישנות של חמש שנים, וקבע כי מאחר ומדובר בתשלום אגב מחאה, התביעה כפופה להתיישנות של 3 חודשים:
 
"ההבחנה בין הגשת תביעה באחד משני המסלולים השונים (תביעה לפי סעיף 154 לפקודת המכס או לפי חוק מסים עקיפים – הערה שלנו) תלויה בנסיבות העניין, ובשאלה אם הועלתה טענת התשלום ביתר כבר במועד החיוב במס והמס שולם תחת מחאה".בנוסף, דחה בית המשפט את בקשת היבואן להארכת המועד להגשת התביעה, וקבע כי אין מקום להיענות לה.
 
בפסיקה קודמת בנושא שניתנה לאחרונה, התבסס בית המשפט, בין היתר, על פסיקה עניפה של בתי המשפט המחוזיים והשלום שצעדה בכיוון דומה[2].
 
ההתייחסות היחידה של בית המשפט העליון עד כה לסוגייה זו הייתה לא חד-משמעית, במסגרתה לא חרץ בית המשפט את גורל שאלת ההתיישנות, קרא למחוקק להאריך תקופת התיישנות קצרה זו, וניכר היה מוכן ללכת כברת דרך שתאפשר בקשת אורכה על תקופת התיישנות זו, בנסיבות המתאימות (למשל: כאשר אין איחור רב לאחר שלושת החודשים)[3].
 
פסק-דין ראשון ואמיץ אשר שינה במעט את התמונה, ניתן בשנת 2009 על ידי בית משפט השלום בתל-אביב, במסגרתו דחה בית המשפט את בקשת רשות המכס למחוק על הסף תביעת יבואן בשל התיישנות. באותו מקרה, ציין בית המשפט כי היבואן לא שקט על שמריו וויתר על זכויותיו, נהפוך הוא: הוא פנה לגורמים שונים ברשות המסים, על מנת להוכיח את צדקת טענות הסיווג שלו.
 
בנוסף, ציין בית המשפט כי החובה על רשות המכס להחזיק מסמכים הנוגעים לתביעה לתקופה העולה על שלושה חודשים לא מטילה עליה נטל כבד מדי. כמו כן, ציין בית המשפט באותו מקרה כי כאשר רשות המכס משיבה לפניות היבואן מבלי לציין במפורש כי בחלוף הזמן תתיישן התביעה, ייתכן ומדובר בחוסר תום לב מצד רשות המכס, שיש בו על מנת להאריך את תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק[4].
 
הערות ומסקנות:
לדעתנו, על המחוקק להרים את הכפפה שהורמה על ידי בית המשפט העליון, ולהאריך את תקופת ההתיישנות בפקודת המכס, על מנת לפתור עניין זה. אך עד שזה יקרה, לדעתנו, על בתי המשפט לפרש בליברליות סעיף זה, ולאפשר, במקרים המתאימים, הארכת מועד ליבואן שאיחר בהגשת התביעה.
 
כידוע, על פי החוק ופסיקת בתי המשפט, קיימים מקרים בהם ניתן להגיש תביעה נגד רשות המכס עד חמש שנים מיום תשלום המסים ביתר (כאשר אין מחאה במועד שחרור הטובין), דבר הממחיש את חוסר ההיגיון בהוראת התיישנות כה קצרה, ואשר מצביע על היעדר דחיפות מיוחדת להגיש תביעה כזו תוך זמן כל כך קצר.
 
האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא וייצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il
 

[1] (ת.א. (שלום בית שמש) 1200-08 עשינו עסק בע"מ נ' מדינת ישראל - רשות המיסים - אגף המכס, החלטה מיום 15.12.10; היבואן יוצג ע"י משרדנו, רשות המכס יוצגה ע"י עו"ד ל. סקברר וצ. קוינט מפרקליטות מחוז ירושלים-אזרחי); 
 
[2] ע"א (מחוזי ת"א) 1761/06 2238/06 מדינת ישראל-אגף המכס ומע"מ נ' אופטקס מרכז האבטחה הישראלי בע"מ ואח') - פסק-דין מיום 18.12.07;
ע"א (מחוזי ת"א) 3041/04 גסטטנר (ישראל) בע"מ נ' מדינת ישראל- פסק-דין מיום 27.12.07;
ת.א. (שלום ירושלים) 6925/04  אבגד תעשיות תכשיטים בע"מ נ' מדינת ישראל (אגף המכס ומע"מ)- פסק-דין מיום 23.12.07;
בש"א (שלום ראשל"צ) 3729/07 ת.א. 925/07 מדינת ישראל - אגף המכס ומע"מ נ' ויסוניק בע"מ - החלטה מיום 14.9.08;
[3]רע"א 10316/06 גרנט מרכז האבטחה הישראלי למיגון חיצוני (2001) בע"מ נ' מדינת ישראל - החלטה מיום 4.11.07;
[4]ת.א. (שלום תל-אביב) 11986/08 סניטק מוצרי אמבטיה בע"מ נ' מדינת ישראל-אגף המכס ומע"מ – החלטה מיום 12.1.09;