מותר לגדול טוב ובריא

תקנות בריאות הציבור (מזון - איסור ייחוס סגולות ריפוי למוצרי מזון) אוסרות לפרסם מוצר מזון תוך שימוש בשם של איבר בגוף האדם, וכן אוסרות לייחס תכונה של ריפוי למוצר.

לאחרונה הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת מזון, בטענה להפרת תקנות סגולות ריפוי.

התובע הייצוגי טען כי חברת המזון הוסיפה למזון תוספי תזונה ופרסמה את המוצרים תחת המסרים "לגדול טוב", "לגדול טוב ובריא", וכן וכי מדובר בייחוס סגולות ריפוי בניגוד לדין. התובע הייצוגי טען כי באופן זה חברת המזון מציגה את המוצרים כבריאים יותר.

חברת המזון טענה להגנתה כי המוצר מכיל סידן, ויטמינים או חלבון וכך הוא מסומן.

בית המשפט דחה את טענות התובע הייצוגי. ראשית חזר בית המשפט על העיקרון שנקבע בפסיקות קודמות, לפיו: אין די בהיגדים כלליים בכדי לעבור על איסור ייחוס סגולות ריפוי, אלא צריך שהיגדים אלה ייחסו מניעה או ריפוי של בעיה רפואית, או של מחלה.

ביישום העיקרון על המקרה שלפנינו, נקבע כי ההיגדים "לגדול טוב" או "לגדול טוב ובריא" הינם היגדים כלליים, שאינם מייחסים ריפוי או מניעת מחלה ספציפית או בעיה רפואית כלשהי, וכי הם אף אינם רומזים על כך. זאת ועוד, נקבע כי עצם פירוט הערך התזונתי של המזון על גבי האריזה, ברור כי אינו מהווה יחוס סגולות ריפוי למצרך מזון.

וכך ציין בית המשפט בהחלטתו: "בענייננו, ההיגד 'לגדול טוב...', או 'לגדול טוב ובריא' הם היגדים כלליים, שאינם מייחסים ריפוי או מניעת מחלה ספציפית, או בעיה רפואית ספציפית כלשהי, וסבורני כי הם אף אינם רומזים על כך. זאת ועוד, עצם העובדה שהמשיבה מפרטת ערך תזונתי של מזון על גבי האריזה (כגון: מועשר בוויטמין D, מועשר בסידן, או 'תוספת סיבים תזונתיים', ועוֹד), שהמבקש אינו חולק כי ערך תזונתי זה אכן קיים במוצר,  אין בכך משום ייחוס סגולות ריפוי למצרך מזון".

לאור האמור דחה בית המשפט את הבקשות לתובענה ייצוגית ואף חייב את התובע הייצוגי לשלם לחברת המזון שכר טרחת עורך דין בסך של 25 אלף שקל.