מורשה, או לא מורשה?

כאשר מוגשת תביעה משפטית, נדרש התובע לשלוח את מסמכי התביעה במסירה אישית למקום מושבו של הנתבע, על מנת להזמינו להשיב לתביעה.

כאשר הנתבע הוא גורם זר המצוי מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל, עומדות בפני התובע מספר אפשרויות, שאחת מהן היא לבקש את אישור בית המשפט לשלוח את כתב התביעה לחו"ל ולתרגמו לשפה הזרה.

האפשרות הפשוטה יותר היא למצוא גורם בישראל המהווה "מורשה" לקבלת כתבי תביעה נגד הגורם הזר. פעמים רבות, כאשר כתב תביעה נמסר לגורם בישראל, מנסה אותו גורם להתכחש להיותו "מורשה" וטוען כי מידת הקשר שבינו לבין הגורם הזר אינה מצדיקה לראות בו כ"מורשה".

האם יבואן בלעדי של יצרן זר עשוי להיחשב כ"מורשה" של היצרן הזר לצורך קבלת כתב התביעה?

הפעם מדובר בחברה ישראלית, שהגישה בישראל תביעה נגד חברה אמריקאית בשם Frymaster LLC. החברה הישראלית מסרה את כתב התביעה לחברה ישראלית אחרת בשם קירוסקאי, וטענה שהיא מהווה "מורשה" של החברה הזרה בישראל.

החברה הישראלית טענה כי באתר האינטרנט של Frymaster, תחת רשימת המפיצים בישראל, מופיע רק שמה של קירוסקאי, שבאתר שלה נרשמה היא כיבואן הבלעדי, ולכן קיים קשר אינטנסיבי בין שתי החברות.

Frymaster הודתה כי אמנם קירוסקאי מייבאת את מוצריה לישראל, אך טענה כי קירוסקאי שימשה בישראל כסוכנת מכירות, שקונה את המוצרים ומוכרת אותם ללקוחות, ואין בקשר ביניהן כדי לענות על הפרמטרים שנקבעו בפסיקה כדי להיחשב כ"מורשה".

Frymaster טענה כי הקשר בין החברות הוא קשר מסחרי רגיל ואין בו כדי להפוך את היבואן ל"מורשה" בהנהלת העסקים של Frymaster בישראל.

Frymaster הוסיפה, כי אין בין החברות הסכם בלעדיות או הסכם אחר בכתב, כי אין ביניהן קשר תאגידי (הן אינן חברות קשורות), וכי מרגע שהמוצרים מגיעים לישראל, קירוסקאי היא שקובעת כיצד לתמחר ולשווק ו- Frymaster אינה רשאית להתערב בכך.

Frymaster טענה כי היא אינה אחראית על תוכן הפרסום באתר האינטרנט של קירוסקאי.

בית המשפט המחוזי בתל אביב החליט לקבל את טענת Frymaster וקבע כי לא הוכח הקשר האינטנסיבי שבינה לבין קירוסקאי כתנאי למסירת כתב התביעה נגדה בישראל.

בית המשפט ציין כי גם אם היה מוכח בפניו שקירוסקאי מהווה יבואן בלעדי, עדיין נקודה זו לא הייתה מספיקה.

כך צוין בהחלטה: "למעלה מן הצורך, במקרה דנן אף אם אצא מנקודת הנחה שקירוסקאי פועלת כיבואן בלעדי של המבקשת, לא עלה בידי המבקשת להוכיח כלל קיומם של קשרים אינטנסיביים בינה לבין קירוסקאי. עצם העובדה שהמבקשת משתמשת בשרותיה של קירוסקאי לצורך מכירת מוצריה בישראל, אינה הופכת את קירוסקאי "מורשה בהנהלת עסקים" מטעם המבקשת..".

לאור זאת, קיבל בית המשפט את התנגדות Frymaster וחייב את החברה הישראלית התובעת בהוצאות משפט של 15 אלף שקל.

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: [email protected]